מנכ"לית הבית הפתוח מתיחסת במאמר בYNET ל"ויתור", "פשרה" או איך שתקראו לזה בסוגית המצעד בירושלים.
אפשר להסכים לדבריה, ואפשר לחלוק. לא על כך רציתי לדבר.
הטרידה אותי הכותרת למאמר. דומני שYNET ועורכיו מפגינים טעם רע במיוחד בבחירת הכותרת. העורך בחר לכתוב "ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה". שזה, למי שכבר שכח מאז טקס יום השואה בבית הספר, ציטוט מתוך שיר הפרטיזנים היהודיים (שכתב הירש גליק ותירגם א. שלונסקי)
אל נא תאמר: "הנה דרכי האחרונה
" את אור היום הסתירו שמי העננה
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
! ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה
נו באמת, לא נסחפתם קצת עם האסוציאציות?
לכבוד המצעד, זו דווקא היתה הנסחפת מכולן?
שבכל אלו הסתה לרצח. והם נכתבו על ידי המגזר שלנו. נחלץ חושים נחתם על ידי רבנים מן "השורה הראשונה" ואת שתי האסוציאציות הקשורות אליו אתה ודאי מכיר היטב. אתה מוזמן לקרוא את רשימתי להרחבה.
צר לי, אבל ההומואים יצאו בסיפור הזה המבוגר האחראי, והדתיים, יצאו בתפקיד השור הזועם.
שתלוי על פוסטרים ברחבי שכונת קרית משה וגורמים לי לחשוב על האנשים שאני חי בתוכם. מהי התועבה האמיתית אם לא זאת ?
התיחסתי לשיקולי עריכה תמוהים, לא לויכוח עצמו
אפילו לדתי רגיש כמו הכותב, שמתרעם על אסוסיאציה שקשורה לשואה בהקשר של מצעד הגאווה, יש יותר ציפיות מאתר האינטרנט של הבהמון "ידיעות" מאשר מהציבור החרדי שאליו לכאורה הוא קרוב יותר. ימות המשיח
אף פעם לא קראו לי ככה
שהשתמשנו בסיסמת "לא נשכח ולא נסלח" המזוהה עם השואה – בשביל חורבן גוש קטיף, זה בסדר?
(וזו לא שאלה של היררכית אסונות, כאשר יש מי שיראה את ההתנגדות למצעד כחורבן דמוקרטי לא פחות מההתנתקות).
אבל ה"לא נשכח ולא נסלח" אף הוא בלתי נסלח לטעמי
יום או יומיים לפני המצעד.
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?blogId=34733&date1=11&year1=2006&day1=8
גם אני קיבלתי מיייל נזעם בעקבות הפמפלט הזה