הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור

המגדלור, פ.ד. ג'ימס, מאנגלית : נעה בן-פורת, הוצאת אריה ניר, 2006 תשס"ו, 367 עמ', 89 ש"ח

הסופר הנודע נייתן אוליבר נמצא תלוי על המגדלור של האי קומב. האי משמש מקום מפלט סודי ויוקרתי לאנשים מכובדים,סופרים, מדענים ופוליטיקאים הבאים למצוא בו שלווה. קשה לומר שתליית מישהו על מגדלור מוסיפה רוגע ובטחון בסביבה, ולפיכך מוזעק תת-ניצב אדם דלגליש יחד עם צוות קטן לפענח את התעלומה.
 
דלגליש ועמיתיו הם גיבורי הספר "המגדלור" שכתבה הסופרת הבריטית פ.ד. ג'יימס. ג'יימס כתבה מספר רב של ספרי בלשים המבוססים על דמותו של מפקח הסקוטלנד יארד – אדם דלגליש. ספרה הראשון "כסו את פניה" יצא לאור ב 1962. הוא כמו רבים מספריה הפך לסדרות טלוויזיה פופולארית ואף הוקרן בישראל.
 
הספר הוא מז'אנר בלשים ידוע: "מי עשה זאת". קבוצה של אנשים במקום מבודד, לכולם יכול להיות מניע לרצח והבלש צריך לגלות מי מכולם הוא האשם. וכך אנחנו מתוודעים לנייתן אוליבר, המנוח שכולם שנאו. לבתו הלא אהובה שהקדישה את חייה לשירותו. לכומר שנטש את משרתו, ליאגו הספן המחוספס, למילי הצעירה קלת הדעת ולעוד שלל דמויות, בריטיות לתפארה.
 
כדי ליהנות מספר מתח צריך להשעות את חוסר האמון לנוכח עלילה שאינה מציאותית לגמרי. אמנם הספר לא מגיע לקיצוניות של סרטי פעולה, בהם מתרחשים רציחות בסיטונות וירי בסדרי גודל של תרגיל אוגדתי, וכל זה ללא קצה חטמו של שוטר בסביבה, אבל גם כאן  בסיס העלילה מופרך. הבחירה בצוות כל כך קטן הכולל  קצין בכיר מאד  ושני שוטרים אינה סבירה ותיאור החקירה המנוהלת על ידי איש אחד, תמוה גם הוא. ימיו של הבלש הבודד הפותר בכח שכלו המבריק את התעלומה חלפו עברו. היום שולחים לכל  זירת רצח גדודים של אנשי זיהוי פלילי, וחוקרים מלוא חופן. התירוץ שמספקת ג'ימס, לפיו עתידה להתרחש שם ועידה בינלאומית סודית, ולכן יש לשמור על חשאיות אינו משכנע דיו.
 המחברת מילאה את הספר בהגיגים רומנטיים.  צמד השוטרים, המפקחת הקשוחה אך רגישה, והשוטר השרמנטי אך משכיל, גם הם אינם שוכחים שהם גבר ואשה על אי בודד. – דלגליש השוטר רב המעללים מתגלה כנער מאוהב. אחרי שנים של בדידות הוא מצא את אהובתו והם מתלבטים האם למסד את יחסיהם. כבר בפרק הראשון כותבת ג'ימס  מהרהוריו של דלגליש: "היא לא תתלונן – אמה לעולם אינה מתלוננת. לשניהם יש מדי פעם מחויבויות שאינן סובלות דיחוי והזמן שהם מבלים יחד יקר יותר דווקא משום שלעולם אינו ודאי. והיו שלוש מילים שרצה לומר לה וגילה שאינו יכול לבטאן בטלפון. גם הן יצטרכו לחכות.". נו באמת. זה ספר מתח פה. לא "ספר בנות" עם אשת קריירה הממתינה לאיתות רומנטי בסלולארי.
אבל מילא, הייתי מוכן לוותר על סבירות עלילתית ואף הייתי מוחל על קמצוץ רומנטיקה לו היה בשביל מה. אבל לצערי אין. הספר פשוט משעמם –  הוא מזדחל לאיטו. פרט ועוד פרט מתגלים לעינינו, נקודת מבט ועוד אחת. אין התפתחויות עלילתיות של ממש  עד ל"מכירת חיסול" בסוף הספר בו יש התפרצות של אירועים ופתרון התעלומה. הערה קטנה לכותבי העטיפה האחורית –  לכתוב על אירוע המתרחש בעמוד 283 נחשב גילוי פרטי עלילה לא נאות. רחמנות, הרי גם ככה הרי לא קורה בספר הזה כמעט כלום.

התפרסם בטורי "קראתי ספר" בעתון הצופה