לא נדם עוד צעדם עברנו לגור בגוש עציון בחופש הגדול לפני מלחמת יום הכיפורים, ואני ילד העולה לכתה ג'. התחלתי ללמוד בבית הספר היסודי שעל הגבעה הצהובה, ליד עץ האלון. זה העץ שעל שמו נקרא הישוב שבו אני גר עד היום – אלון שבות. מנקודת מבט של ילד בבית הספר …
שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא. ולכבוד החג, אציג כאן כמה ספרים שהצטברו על שלחני, שתוכלו בשעות המנוחה שאחרי ההכנות לקרוא בעצמכם, או כמתנה לבת לבן ולכל המתעניין. אפתח בהמלצה על ספר מז'אנר "ספרי המתנה" שנועדו להיארז בעטיפה יפה עם סרט, ויש המכנים אותם "ספרי שלחן הקפה". הספר …
באוקטובר 2005 פרסמתי במדור "סופרים וספרים" בעתון "הצופה" סקירה על הכרך השלישי של "אשה ויהדותה". התיחסתי בו למגמות ההתמתנות ב"קולך" לאחר פרישתה של חנה קהת. סיימתי את מאמרי בתהיה בזו הלשון(ההדגשה אינה במקור): איני יודע מה יביא המחר בכנפיו. האם התמתנות קולך תביא לשיתוף פעולה אמיץ ולשינויים בדרכי נועם, כפי …
יצר לב האדמה, שהרה בלאו, זמורה ביתן, 2007 תשס"ז, 286 עמ', 84 ₪ שרה יצחק וטבע האדם מנעוריו סבתא גרטה נלחמה בגטו וורשה וחיה עד יומה האחרון את הכישלון ואת הסוד שבו. סבתא גרטה מתה, ותלמה מתעכבת מול הראי, מתבוננת בעצמה במקום להזדרז ולהגיע להלוויה בזמן.תלמה, הילדה הדחויה שגדלה והייתה …
ישבנו לארוחת צהריים. א' הצעיר שהוא מומחה ליישם כל מיני דברים, ד' החביבה שמבינה בבני אנוש, א' המבוגר שיודע לעשות חשבונו של עולם ואני הק'. בחוץ היתה סערה.דיברנו על מהות החיים וטעם הקיום. א' הצעיר פתח ואמר – אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר. כחציר …
"תארו לעצמכם יהודי והיהודי יושב על כסא והכסא בעולם. את בדידותו הגדולה של היהודי. לכמה חלל נזקק אדם עם כסא וכמה חלל ניתן לו" קיבלתי בדואר ספר קטן וקסום. Curriculum Vitae, יואל הופמן, כתר, ירושלים, תשס"ז, 2007 , עמ' לא ממוספרים, 88 ש"ח הספר מודפס על צד אחד של הדף, …
"אני לא רוצה להחזיק אותו, אמרתי, קחי אותו בחזרה. הו איש טיפש, אמרה וחייכה ועירסלה אותו בזרועותיה. לא קשה להחזיק ילד אהוב. לא, קארן, אני מתכוון לומר שתיקחי אותו בחזרה לבית החולים ממנו גנבת אותו. " (מתוך "התינוק של הווילסונים" עמ' 39) סיפורי הארץ המתוקה, א.ל. דוקטורוב, מאנגלית: דינה מרקון, …
"אז בגן, כשיהונתן אהב אותי והכריז שרק איתי הוא מוכן להתחתן וצרח עד לב השמים כשאמא שלו לקחה אותו הביתה באמצע החתונה, אני אהבתי את מיכל עם הקוקיות הוורודות. ואחר כך את איילת, ואחר כך את מרים ואת תמי ואת מוריה"(עמ' 71) שעשני כרצונו, יעל משאלי, ידיעות אחרונות ספרים, …
"אתה מבין, זילברשטיין, אין הרבה שתופסים את זה, אבל אנחנו, הפקידים, אנחנו הבסיס המוצק של הצבא"….. "לא רבים ראו גאוות יחידה של פקיד צבאי. קשה לשאת את נס הפקידות ליד לוחמים עזי נפש, טייסים וקציני ביון הפועלים בחשאי. אבל דע לך, טר"ש זילברשטיין, שפקיד החש גאווה במקצועו, והפקידות היא מקצוע, …