חלון לים התיכון – על הספר "הנדון אשכנזים"

ספרה החדש של ד"ר מרב רוזנטל-מרמורשטיין "הנדון: אשכנזים" מנסה להתעמת עם מה שהיא מכנה "השיח המזרחי החדש". רוזנטל-מרמורשטיין טוענת שקבוצה של דוברים רהוטים הבנתה שיח תוקפני שאינו מאפשר ביקורת. היא טוענת שהשיח הזה מייצר סתירות, אינו מייצג מזרחיים אלא נועד לקבוצת ההתייחסות האמיתית של אותם אינטלקטואלים, עמיתיהם במערב. כך לדוגמה היא מבקרת את הכינוי החדש "יהודים-ערבים" וטוענת שאינו ממלא את מטרתו, מה גם שאין לו תוכן חיובי כלשהו. לדבריה השיח החדש מבנה למזרחים דמות של בוגרים ילדותיים, שאינם יודעים מה האינטרסים האמיתיים שלהם וניתנים למניפולציות של אשכנזים שולטים.

השיח הציבורי בישראל, היא מוסיפה ואומרת, הוא כזה שלא ניתן לדון בו בשאלות של מזרחים ומזרחיות, ומשווה בין ההתנפלות הכללית על אורי אור, אז ח"כ במפלגת העבודה, בעקבות ביקורתו על מקומו של ערך הכבוד בתרבות עולי צפון אפריקה, לעומת הסלחנות בה התקבלו טיעונים דומים של פוליטיקאים מש"ס.

רוזנטל-מרמורשטיין אינה גרסה נשית לטומי לפיד, שבעקבות שיר מזרחי שלא נשא חן בעיניו טען כי "טול-כרם משתלטת עלינו" והיא מקדישה פרק שלם בספרה לויכוח עם עמדותיו. פרק נוסף בספר מתאר את קורותיו של סבא שלה, איש העלייה השלישית, קשייו ותלאותיו.

הספר, כפי שראיתם בציטוט, זכה לביקורות חריפות עם צאתו. כך גם אבירמה גולן, נקטה במאמר שכתבה בעיתון הארץ בשיטת "במקל בסרגל מה שבא ליד", במטרה לקעקע את עמדתה של המחברת. היא מתחילה בשאלה אגבית, בסוגריים, "מהו תחום התמחותה?" ובהמשך מכנה אותה "הכותבת הכמו-אקדמית", זאת מאחר שהכותבת התנצלה ואמרה, שאת ספרה כתבה במסגרת חוץ-אקדמית.

יש לי סימפטיה לכותבי מסות ומאמרים שאין להם תקן וחדר באחד מהמוסדות האקדמיים. אני עצמי נוהג כך, וגם מהיבט עקרוני אני סבור ששיח חברתי ציבורי אינו עניין למומחים בלבד, תוך השתקת כל קול אחר חוץ ממסדי.

גם אם איני מסכים איתן במלואן, אני סבור שיש מקום לטענותיה של רוזנטל-מרמורשטיין, ברשימה קצרה שכזו לא אוכל לפרט, רק אומר שלטעמי היא נותנת משקל יתר לייצוגים של המציאות במקום למציאות עצמה, ומפריזה בכוחם של יריביה – אנשי השיח המזרחי החדש.

כך או כך, רוזנטל-מרמורשטיין עשתה כאן ניסיון אמיץ ומעניין להלחם אינטלקטואלית במי שהיא מכנה "חרשי המלים", בנשקם שלהם. אני מציע לכם לקרוא את הספר, ולדון ביניכם לבין עצמכם בטענות שהוא מעלה. כדאי.

התפרסם בעתון הצופה ב05/03/2006