ספרים לחג

 

הנה מגיע ראש השנה – רצף ארוך של שביתה ממלאכה. זמן מצוין לקריאת ספרים, כמובן.
הפעם אמליץ על  שלשה ספרים שאפשר גם לקחת איתך לבית הכנסת, במקרה שסלסולי החזן אינם בדיוק לטעמך. (לא כל ספר מתאים לכך כמובן, גם אם כתב אותו אחד מן המגזר).  מי שחושש ממבטיהם של שכניו לספסל, או שסבור שאלה לא ממש "ספרי קודש" , יכול לשמור את הספרים הללו לחול המועד. 
 

הראשון שבהם הוא "דרכה של הלכה – קריאת נשים בתורה: פרקים במדיניות פסיקה", ספרו של הרב פרופ' דניאל שפרבר.  שפרבר הוא רב, חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור באוניברסיטת בר אילן, איש חינוך ואיש ציבור, וחתן פרס ישראל במדעי היהדות.
עיקרו של הספר הוא בשאלת קריאת נשים בתורה, או בכלל בסדרי בית הכנסת לאור הדרישה ליחס שוויוני לנשים. עיקר טענתו היא שיש להעלות את הערך של "כבוד הבריות" לעומת "כבוד הציבור". כלומר, להכיר בזכויותיו של האינדיבידואל לעומת ערכי הקולקטיב.
שפרבר צועד בבטחה בתוך שדה המוקשים של הדיון בהשפעות הזמן המשתנה על פסיקת ההלכה. ישנם חוגים בהם ברור כי הרב יושב בתוך עמו והלכי רוח ותפיסות עולם משפיעים על הפסיקה ההלכתית. וישנם אחרים המחזיקים בדעה לפיה ההלכה היא אוטונומית, ואינה מושפעת מכל דבר חיצוני לה. נראה לי שהמחזיקים בשתי גישות אלה, רואים בהן בחזקת מובן מאליו. שפרבר, כמו הוגים דתיים אחרים בני זמננו מנסים ללכת ביניהן ולמצוא את הגשר. לדעתי, המסע הזה הוא מאתגר, גם אם לפעמים נראה בלתי אפשרי. 
 
נראה כי מצבו של ר' נחמן מברסלב לא היה מעולם טוב יותר.  העיסוק בתורתו נפוץ בחוגים רחבים, ושמו נישא כמעט בפי כל.  "מסע אל הסוד – בעקבות מסעו של רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל", שכתב אליעזר מלכיאל , מצטרף אל מדף הספרים העמוס. הספר עוסק בסוגית הסוד במשנתו של ר' נחמן. וכך הוא מצטט כבר במבוא
 

פַּעַם אֶחָד שָׁלַח מֶלֶךְ אֶחָד שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים לִמְדִינָה עִם דְּבַר סֵתֶר לְמֶלֶךְ אַחֵר, וְהֵם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַמְּדִינוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם חוֹלְקִים עַל הַמֶּלֶךְ. וְהָרִאשׁוֹן נָהַג עַצְמוֹ בְּחָכְמָה וְהֶעֱלִים הָעִנְיָן לְגַמְרֵי, וְעָבַר הַמְּדִינָה וְלֹא הֵבִינוּ כְּלָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבַר סֵתֶר. וְהַשֵּׁנִי עָבַר לְשָׁם, וְעָמְדוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה עַל הַדָּבָר וְהֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבַר סֵתֶר, וְתָפְסוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּגִּיד לָהֶם. וְעָשָׂה בְּחָכְמָה אוֹ בִּגְבוּרָה וְנִמְלַט מִיָּדָם. הַשְּׁלִישִׁי עָבַר שָׁם, וְעָמְדוּ עָלָיו גַּם כֵּן, וְהֵבִינוּ בּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סוֹד, וְתָפְסוּ אוֹתוֹ, וְהָיוּ מְעַנִּים אוֹתוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה עִנּוּיִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְכָל מַה שֶּעָשׂוּ לוֹ עִנּוּיִים וְיִסּוּרִים וְצָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְהוּא לֹא הִגִּיד דָּבָר וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְלֹא גִּלָּה הַסּוֹד, עַד אֲשֶׁר רָאוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ שׁוּם דָּבָר וְהִנִּיחוּהוּ (כִּי חָשְׁבוּ מִסְּתָמָא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל), וְעָבַר וּבָא לְהַמֶּלֶךְ. וְהָיוּ חוֹקְרִים לְמִי מֵהַשָּׁלשׁ הַנַּ"ל מַגִּיעַ שָׂכָר יוֹתֵר. קְצָתָם אָמְרוּ, לְהָרִאשׁוֹן מַגִּיעַ יוֹתֵר, שֶׁעָשָׂה בְּחָכְמָה לְהַעֲלִים לְגַמְרֵי. קְצָתָם אָמְרוּ, לְהַשֵּׁנִי מַגִּיעַ יוֹתֵר שֶׁכְּבָר עָמְדוּ עַל דַּעְתּוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְלַט מֵהֶם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל. אָמַר הַמֶּלֶךְ: לְהַשְּׁלִישִׁי מַגִּיעַ שָׂכָר יוֹתֵר מִכֻּלָּם, כִּי כְּבָר נִתְפַּס בִּמְצוּדָתָם, וּבְוַדַּאי גַּם הוּא הָיָה רוֹצֶה לְהַעֲלִים אַךְ לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ, וְנִתְפַּס בְּיָדָם וְעִנּוּ אוֹתוֹ וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ בְּיִסּוּרִים וְעִנּוּיִים כָּאֵלּוּ שֶׁאִם הָיָה מְגַּלֶּה סוֹד אֶחָד, הָיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרָיו. וְאַף עַל פִּי כֵן עָמַד בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה וְלֹא גִּלָּה דָּבָר. עַל כֵּן מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר יוֹתֵר מִכּוּלָם (וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן קְצָת מְעַט לַמְּבִינִים).   (שבחי הר"ן, אות לו, מובא במבוא לספר)
לכאורה, אומר מלכיאל, כל שירות חשאי יעדיף את השליח הראשון, אך ר' נחמן משבח דוקא את זה השלישי. מתוך סיפור זה ודרך ניתוח מסעו הפלאי של ר' נחמן לארץ ישראל עוסק מלכיאל בענין הסוד כשלעצמו. מדבר על פרשנות, יחסי סוביקט אוביקט ועוד.
מלכיאל, מלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון בבית המדרש חברותא, ובמכללת עלמא אינו ניגש לר' נחמן כחוקר הבוחן את מושא מחקרו בעין צוננת. כתיבתו של מלכיאל היא "מבפנים" הוא אינו חוקר את הגותו של ר' נחמן, אלא עוסק בה. סגנון כתיבתו של מלכיאל עמום מעט, לא תמיד ברור מה הוא טוען והאם הוא רומז כאן למביני דבר מתוך דבר, המצויים בתורתו של ר' נחמן. יש שיאהבו זאת, ויש שלא. הספר יצא בסדרה המצוינת "יהדות כאן ועכשיו" של ידיעות אחרונות.  (עוד ספר מאותה סדרה, שיצא לאור ממש עכשיו הוא "חכמתה של מלכות ישראל – פירוש פילוסופי לספרי הכתובים" שכתב פרופסור אליעזר שבייד, חתן פרס ישראל ומגדולי החוקרים במחשבת ישראל בימינו)
 
 

עטיפת הספר "בסערת העקירה – עשר שיחות בישיבת הר עציון" מציגה דף כתום, קרוע. אך הספר אינו מז'אנר הכתומים הסטנדרטי, בכל זאת מדובר כאן בישיבת הר עציון, לא "תורת חיים" מנווה דקלים.  בספר שערכו שאול ברט ויצחק ברט, עשר שיחות שנערכו בתקופה שקדמה לביצוע תכנית ההינתקות מעזה.  ב"שיחות" הללו נפגשו רבנים ואישים מחוגי הימין עם אחרים מהשמאל והמרכז. בין המשתתפים חנן פורת ואבי רביצקי, דן מרידור ובנצי ליברמן, הרב זולדן והרב מלמד (מחוגי "הכתומים") יחד עם הרב ברין והרב ליכטנשטיין. ספר מענין, מאתגר. כמעט כולו הוא "שיח פנימי" בתוך המגזר, אך כדאי גם לאחרים לקרוא אותו ולהבין ולהכיר מעט יותר את מה שקורה "שם אצל הדוסים". הספר יצא בהוצאת ידיעות אחרונות.