אומת המזון המהיר

אומת המזון המהיר – על הצד האפל של הארוחה האמריקנית, אריק שלוסר, מאנגלית: רחל אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים, 2007, תשס"ח, 397 עמ', 88 ₪

אם תחפצו תוכלו לאכול ארוחה הכוללת המבורגר כפול, עם כוס גדולה של משקה קל ומנת צ'יפס בינונית.  הארוחה תעלה בערך 30 שקלים ותזכה אתכם ב1200 קלוריות דשנות הכוללות הרבה שומן, לא מעט סוכר, ועוד כמה מרכיבים עלומים. לא תצטרכו להמתין יותר מדי ואת ההמבורגר תמכור לכם נערה בגיל תיכון, מחייכת בנימוס שתציע להגדיל את המנה בשקל ותשעים ותאחל לכם בתיאבון ויום נעים, ותשמח מאד שהיתה לה ההזדמנות לשרת אתכם. החנות מעוצבת כולה באדום, על הגג שתי קשתות גדולות והיא דומה להפליא, לחנות שראיתם בביקורך בקניון בתל אביב, ולזו שברחוב במרכז העיר פתח תקווה, ולאותה אחת שאתם זוכרים מצומת גולני.
מזון מהיר, חם טעים ולא יקר מדי. זה הקונספט. הוא לא נולד כאן, אלא בארצות הברית – ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שהפכה לארץ האנשים הגדולים – או כפי שמכנה אותה אריק שלוסר בספרו "אומת המזון המהיר". הספר, שיצא לאור ב 2001 ותורגם כעת לעברית עורר ענין רב בארצות הברית, ואף עובד לסרט עלילתי.
תרבות המזון המהיר גרמה להיווצרות דור חדש של אמריקאים בעלי עודף משקל חריג, ולכך שלראשונה מזה שנים רבות קם דור של ילדים שתוחלת החיים שלו נמוכה מזו של הוריו. שלוסר יוצא למסע בעקבות המזון המהיר. בספרו "אומת המזון המהיר – על הצד האפל של הארוחה האמריקאית" הוא לא מסתפק בקינה על משקל עודף ומספר גם על ניצול עובדים הנהוג בתעשייה, על הדרך בה משתמשות החברות בכוחן הכמעט מונופוליסטי כדי לכפות מחירים נמוכים על הספקים, ומשכורות רעב לעובדים. בין לבין הוא מספק תיאורים על משחטות וההיגיינה הנהוגה בהם, כיצד נכנסים חיידקי קולי לאוכל, עובדים מזהמים בשוגג או במזיד את המנות המוגשות, ועוד תיאורים שיגרמו לכל אוכל בשר רצון עז להפוך לצמחוני לאלתר.
שלוסר גם מדבר על יחסם של התאגידים לממשלה האמריקאית ומסביר באריכות  כיצד תאגידים מסחריים מנצלים בציניות כל סיוע ממשלתי שניתן לקבל, ומוחים נגד הממשלה ו"יצר ההתערבות" שלה בכל מקרה של פיקוח. 
 
עד לפרק הסיום, שלוסר לא מגנה אף אחד. הוא מסתפק בהבאת העובדות. מקוממת במיוחד דרכו לתאר את ההיסטוריה של עיר אחת בגרמניה. "מתוך המצוקה צמחה הקיצוניות. פלאוון היתה העיר הראשונה מחוץ לבוואריה שקם בה סניף משלה של המפלגה הנאצית……זמן לא רב לאחר מכן נעשתה פאלאון חופשיה מיהודים" (עמ' 269) אבל גם עוולות חמורות הרבה פחות מהשמדה סיטונית של יהודים מצוינות שם ללא כל שיפוט מוסרי. אפשר לומר אולי כי הגינוי מובן מאליו, אפשר אולי להגיד ששלוסר משאיר לקוראים את השיפוט ומסתפק בדיווח.
ובאמת מנקודת מבט יזמית, ניצול עובדים, הפחתה למינימום של תנאי הבטיחות, הריסת מרקם החיים של ערים שלמות כל אלה מעשים ראויים. לתפארת היזמות והרווח למניה. לפעמים נראה לקורא הביקורתי כי שלוסר אפילו מחבב את גיבוריו הקפיטליסטים היזמים, שהצליחו בעשר אצבעות ליצור אימפריות, גם אם איזה פועל חסר אמצעי בטיחות איבד אצבע או שתיים בדרך לשם. 
 
.
שלוסר מתייאש מהדמוקרטיה, לטענתו אחיזת החנק של התאגידים בקונגרס היא כה עזה, שאי אפשר לפעול בצורה אפקטיבית נגדם. הוא קורא למרד צרכנים, וכך להכריח את חברות הענק להיענות לדרישות של בריאות וחקיקה "מתקדמת" בכל הקשור לזכויות עובדים. איני מכיר מספיק את הפוליטיקה האמריקאית אך בכל הקשור לישראל הלך רוח כזה הוא הרה אסון. הפתרון שהוא מציע, ממשיך  להתייחס לכל אדם כצרכן, שכחו ביכולת הכלכלית שלו. הפיכת האזרח ל"צרכן" היא עצמה תהליך מזיק, הנכנע לשיח הניאו ליברלי של התאגידים. "מרד צרכנים" אמנם נלחם בתאגידים בנשקם שלהם, אך מקבל את הנחות היסוד הפסולות הזכות לאוכל ראוי, לסחר לא נצלני ולסידורי בטיחות במקום העבודה אינה נובעת מהיותו "אדם קונה" אלא מעצם היותו אדם.
 
 
הספר טוב וחשוב, ומי שלא מצוי בעלילות המזון המהיר וכיצד מתנהלים העניינים יגלה פה מידע חדש חשוב. אלא מה, אני שואל כאותו למדן בטלן שבבדיחה, מה החידוש הגדול שבכאן, תעלולים ונכלולים תאגידיים יש בכל שטח כלכלי, לא רק במזון המהיר.
 
למרות הביקורת שהוא מותח על התאגידים, ממשיך שלוסר לקדש את היוזמה החופשית ו"הרוח האמריקאית". כשהוא רוצה לגנות ולחרף מישהו הוא אומר שהוא "דומה לקומיסרים הסובייטיים". הכשל הוא בהבנה שהתופעות הללו הן חלק מהותי של הקפיטליזם. לא "כשל שוק" או סטייה מקרית. וכל מי שתומך בקפיטליזם צריך להכיר בעוולות שהוא מייצר לצד התועלות הצומחות ממנו.
יש ליצור אוירה ציבורית התומכת באתיקה שאינה עוברת דרך מאזן חשבונאי ודו"ח רווח והפסד רבעוני. אוירה שאומרת מה ראוי ומה לא, פשוט כי כך אדם הגון נוהג.יש לאמר בפירוש כי אין מקצוע חפשי מאחריות ואין אדם שיכול להיות פטור מאחריות למעשיו. אחת מהתועבות המוסריות של ימינו היא הרעיון לפיו התאגדות עסקית היא ישות הפטורה מכל חובה שהיא והמטרה היחידה המוצדקת לפעולתה היא השאת רווח לבעלים. יש לזכור כי הפיכת עסק לישות המסוגלת לפעול בפני עצמה הוא פיקציה משפטית, שיש לה ערך במובנים מסוימים, ואף תרומה להתפתחות הכלכלה, אך אינה יוצרת מציאות חדשה. בעולם המעשה, ובעולם המוסרי, התאגיד הוא סך כל האנשים הפועלים בשמו. היות התאגיד או החברה בע"מ גוף העומד בפני עצמו מול רשויות המס, או רשויות המשפט, אינה יכולה לפטור את העובדים בו מחובותיהם כאנשים. צדק, מוסר ואחריות אינן "מותרות", והסדרים משפטיים, ניהוליים או ארגוניים מכל סוג שהוא, חייבים להבחן קודם כל במונחים מוסריים ורק אם א