מסלול למתחילים – לוזית בית גוברין

 

כל רוכב אופני כביש יודע שהכביש עומד במקומו, העליות עולות והירידות יורדות, בלי לחשוב בכלל על הרוכב. האם הוא עייף, כבד, או סתם לא בכושר.

בתור אחד שעונה דרך קבע על שניים מהקריטריונים הקודמים, אני מחפש לי כל פעם מסלולי רכיבה. כאלה בהם אוכל להנות מהרכיבה בלי להרגיש ששם תהא קבורתי בעוד שניה, לא ארוכים מדי ולא קצרים מדי. אני מעדיף מסלולים מעגליים, משני טעמים. ראשית – זה משעמם לחזור על עקבותיך. שנית, במסלול מעגלי איכשהו יש יותר מוטיבציה להשלים אותו ולא לחזור כשעייפים. כמובן, ה"ארוכים מדי" יתקצרו ככל שיחלוף הזמן, אבל בינתיים אני מתקשה למצוא.

לטובת אלה שכמוני עושים צעדים ראשונים, אספר בבלוג מעת לעת על מסלולים. לא המצאתי כלום, רק אספתי מנסיוני הקצר מסלולים קצרים. (בפורומים אפשר למצוא בלי כל בעיה מסלול של 100 קילומטר עם 950 מטר עליה. בשביל זה לא צריך אותי).

 והיום – סיבוב לי-און. 31 ק"מ, מסלול גבעתי. (כלומר לא הררי, אין בעיה לגולנצ'יקים ואחרים). נמצא בלב ארץ האופניים.

 יוצאים מצומת האלה. בתחנת הדלק שם יש חניה נאה, ובימים הנכונים היא מלאה במכוניות עם מנשאים לאופניים. בצומת האלה פונים שמאלה, רוכבים שני קילומטר על כביש 38 ואז ימינה ל353 . הקטע הראשון הוא עליה למדי, אך דעו לכם שזו העליה הכי קשה שיש במסלול, לא להתיאש. בלוזית פונים שמאלה. ומשם – כל הדרך היא עליות לא נוראיות וירידות מנחמות. אתם יכולים לנוח בירידה, או לשעוט במורד. איש איש לפי העדפותיו והאויר שנשאר לו בריאות בסוף העליה. חשוב לשים לב אחרי בית ניר ולא להחמיץ את הפניה לבית גוברין, אם תמשיכו ישר תגיעו לצומת קוממיות, שזה לא מסוכן, אבל יאריך לכם את הדרך בצורה משמעותית. 353 והכביש לבית גוברין הזה מקבילים לכביש 38 ולכן משמשים רק את תושבי הישובים בסביבה. לפיכך הוא אינו עמוס כלל וכלל. הבקר (יום ששי) פגשתי מכונית פעם בחמש שש דקות. שקט ושלווה וציוץ ציפורים. (וגם ריח של פרות, אבל מה לעשות, החיים לא מושלמים). אחרי 19 ק"מ בערך – בסוף הירידה לבית גוברין פונים שמאלה בתחנת הדלק. (או עוצרים לשתות משהו, ואחר כך פונים) נוסעים על כביש 35קצת עד צומת נחושה ופונים שמאלה לכיוון בית שמש על כביש 38. משם הדרך קלילה למדי עד לתחנת הדלק "פז" בצומת האלה, בה השארתם את הרכב.

 

(מפה אפשר למצוא כאן  )