אינטרנט של דוסים רצית? לבועז ועדי פנית

וולווט אנדרגראונד כותבת

יפה שגם בגלריה מתעניינים בבלוגרים דתיים. התראיינתי על כך להצופה בינואר האחרון.

אני מציעה שבעונה החדשה של סרוגים מישהו/הי יפתח בלוג.

 

 

יפה שמתענינים בבלוגים, יפה שמתענינים בבלוגים דתיים.

לא, אני לא נעלב שלא כתבו על הבלוג שלי   למרות שאני דתי והבלוג שלי ותיק למדי, אבל כמה חבל שהכתבה שטחית כל כך, ונופלת למלכודת "הדתי היצוגי". רצית אינטרנט ודוסים? הנה בועז.  בניגוד לרושם שמצליח בועז נכטנשטרן ליצור פה ושם "כיפה" הוא לא כל האינטרנט הדתי והבלוגים בו אינם חזות הכל.  ב"רשימות" יש לא מעט, כמו של זאב שביידל, פעיל בנושא גייז דתיים.  ואיך אפשר בלי להזכיר את הבלוג, שלא פעיל כל כך בזמן האחרון –  מהרהוריה של לובשת חצאית? ויש בכיוונים ימניים יותר, על גבול הקונצנזוס ורחוק מעבר לו.

כיפה הוא אתר עסקי ויש לו אינטרסים מסחריים. חבל ש"הארץ" לא טורחים לעשות קצת עבודה עיתונאית ומסתפקים בפרסומת חינם.
אתר כיפה, אתר חביב לכשעצמו הצליח לנכס לעצמו את תפקיד הדתי התורן בעולם האינטרנט.  פופולארי, נכון, אבל הוא מייצג זן מסוים של דתיים. דתיות בורגנית, פה ושם מתנחלית. 

כיפה חושש לפרסם זרמים דתיים שחורגים מהקונצנזוס,  כך למשל ל"קולך" – הארגון הפמיניסטי האורתודוקסי, הכינו אנשי כיפה אתר, ובנו פורום על בסיס התשתית שלהם. בכתובת http://www.kipa.co.il/community/all.asp?id=137 אבל לא תמצאו הפניה לפורום הזה באתר הראשי של כיפה. למה? מן הסתם שאף אחד לא יכעס.

על התכנים ב"כיפה" יש צנזורה חמורה. רוב הצנזורה היא פנימית – גולשים מעירים זה לזה באופן קבוע, ודואגים לשמור על הגבול ועל התדמית המהוגנת כל כך, שדתי לאומי לא יצא מהבית בלעדיה.

 

 

2 Comments

  1. דוד – אתה צודק, הביקורת שלי היא גם על "הארץ"

    לאון – אני מבין שאתה סבור שישנם אנשים שלא יכולים להחשב דתיים בשל אורח חייהם. זו טענה לגיטימית
    עם זאת – הסגנון שהשתמשת בו אינו מתאים, ולכן נאלצתי למחוק תגובתך

התגובות סגורות.