גליון חדש לפנטסיה 2000

איזה יופי, אמר המבקר לעצמו.  גיליון חדש של פנטסיה 2000. הזדמנות מצוינת לכתוב על משהו שאתה תמיד אוהב.  פנטסיה 2000, את זה כולם יודעים –  הוא כתב עת חשוב, שכבש לו מקום משמעותי בין עתוני המד"ב בעברית. למרות שמו, הוא אינו עוסק כמעט בסיפורי פנטסיה אודות קוסמים צעירים במשקפיים, דרקונים רושפי אש ושממיות מכונפות, אלא במדע בדיוני "רגיל" שאלות פיזיקליות ותהיות חברתיות על דמותו של העולם בעתיד אפשרי.  פנטסיה 2000 מפרסם סיפורי מד"ב קלאסיים, משנות החמשים של המאה הקודמת, הלא הן "תור הזהב של המד"ב", וגם סיפורים מתורגמים חדשים מהשנים האחרונות. בעיתון גם מקום לסיפורי מד"ב ישראלי שיעסקו בחייזרים על גגות תל אביב. 
 

מה ומי בגיליון? סיפור קלאסי של ג'ימס טיפטרי הבן (בתרגומו של עמנואל לוטם) "ובהקיצי הנה נמצאתי כאן על צלע הגבעה הקרה". טיפטרי הבן, זאת יש לדעת היא בכלל בת. סוכנת חשאית לשעבר בCIA שהחליטה לכתוב סיפורים במקום להרעיל ראשי מדינות. טיפטרי הבן כותבת על המפגש האנושי עם ישויות זרות. נושא שחוזר בסיפורי מד"ב. מאנשי מאדים האימתניים של ה.ג. וולס המבקשים להשמיד להרוג ולאבד, דרך החייזר החביב כל כך – אי.טי., שרק רוצה להתקשר הביתה, ועד היום. טיפטרי מציגה את המפגש כנקודה בה  התשוקה האנושית לשלוט ולכבוש פונה כנגד עצמה, ומתריעה מפני המחיר הנורא שהיא עלולה לגבות מהאנושות. "מאגר" סיפורה של קרול אמשווילר (בתרגומה של וורד טוכטרמן) הוא סיפור על מלחמה. "מאגר" אינו אוסף גבורות ונצחונות אלא סיפור הנקרא כאמירה אנטי מלחמתית מפורשת  מספר על לוחם, שכל הוויתו מרוכזת בהיותו איש מלחמה. העולם שהיא מראה הוא חסר תקווה ותוחלת, מלחמה אינסופית ומוחלטת, חסרת פנים נגד אויב תמידי.  ויש עוד ועוד בחוברת. סיפורים של מחברים ותיקים, שחלקם כבר אינם עמנו. "ציר מעולם צהוב ירוק" של רוברט שקלי מספר על שגריר המגיע לנשיא ארצות הברית ובפיו אזהרה קיומית והצעה מפתה, גם אם מאיימת.
 "שלושת הגלגולים של ג'רמי בייקר" מאת רוג'ר זילזני עוסק בשאלות הפיזיקליות העומדות בבסיס היקום. מהו חור שחור, התיתכן כניסה אל החור השחור ויציאה ממנו?  כיצד יכול להתקיים יקום ובו חורים שחורים? כיצד אפשרי מסע בזמן בחורים שחורים? זילזני מצליח לטפל בחומר התיאורטי המורכב באופן משעשע ומפתיע, גם אם מטריד לעתים. שני הסיפורים לא תורגמו לעברית עד היום. בין הסיפורים החדשים (יחסית) תמצאו את  "החיים הסודיים של הצמחים" שכתב אנדי אולדפילד (תרגום גל חיימוביץ') הותיקים שביניכם יזכרו בוודאי שזה היה שמו של ספר פופולארי לפני עשרים שנה, שטען כי לצמחים יש מודעות עצמית ויכולת לקרוא מחשבות אנושיות, בסיפור שלפנינו משתילים גנים אנושיים של אנשים שנפטרו בתוך צמחים, כדי שמשהו מתוכו ימשיך לצמוח. אולדפילד, בדיסטרופיה שלו תוהה על שלטונם של התאגידים בחיים ובמתים, שלטון הנאכף בכוח בוטה באמצעות מוסדות החוק הממשלתיים.
 
הסיפור היפה ביותר בכל הגליון, הוא "שרדלו" שכתב עידו גנדל. שרדלו עוסק בפרדוקסים הגדולים של הפיזיקה הקוונטית, בה אור יכול להיות גל וגם חלקיק בעת ובעונה אחת, והבחירה ביניהם נקבעת לעשה על ידי הצופה. "שרדלו" מספר על מחשב המבוסס על עקרונות קוואנטיים, שיש לו יכולת לנבא את תוצאות פעילותו. (Shrdlu, אגב, הוא שמה של תוכנת מחשב שנכתבה במכון הטכנולוגי האמריקאי הנודע M.I.T. בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. התוכנה היתה מהראשונות שניסו להבין שפה "טבעית".)  גנדל מצליח בחינניות להפוך את המשל הנודע על חתולו של שרדינגר לסיפור אהבה טראגי. "שרדלו" הזכיר לי , גם אם בכיוון הפוך לגמרי,את "והיה אם" של אסימוב, בו תוהה אישה מה היה קורה לו צירוף המקרים הנדיר בו פגשה את אהובה לא היה קורה. עוד סיפור משובח במיוחד הוא "סוף דבר"  של ניר יניב, שבסיפור שנון ומורכב על עורך חידתי של כתב עת שתמיד יודע הכל, כותב על כתיבה. של סיפורי מדע בדיוני כמובן.  שמעון אדף כתב את "הם היו מוכרחים לעבור", סיפור מתוק ומר כאחד המשוחח עם ההיסטוריה של כתב העת בו הוא מופיע לאור. גיבור הסיפור הוא ילד דחוי, עם דודה מסתוריות  המוצא נחמה למצוקותיו ונקמה באויביו הקטנים והגדולים בעזרת חוברות כתב העת פנטסיה 2000 .
כמו תמיד, יש גם מאמרים. הסוציולוג נחמן בן-יהודה כותב על תרבות ועל יתרונות המדע הבדיוני, ומדבר בשבחה של היכולת לבחון את העולם מעבר לאפשרויות המידיות שבו.
אלי הרשטיין, סוקר את תולדותיו של "חובב מד"ב ישראלי בלתי מייצג" עם הנוסטלגיה הוא מסיים בנימה מרירה מסוימת, ומפתיעה בהקשר של כתב עת למדע בדיוני, בו הוא מצטער שהעתיד שהגיע. הזכיר לי את האגדה על אותו פקיד במשרד הפטנטים של תחילת המאה העשרים שטען שאין עוד מה להמציא, אפשר לסגור את המשרד.
.
האופטמן הזה יודע לעבוד, אין ספק. חוברת מצוינת, כמו תמיד. רק שהם קצת לא מסודרים בזמן האחרון. המון זמן עבר מאז הגיליון הקודם.