rss הרי זה כה פשוט !!

 

RSS היא טכנולוגיה מופלאה. ופשוטה, כמובן. לכן קוראים לה Really Simple Syndication .אין דבר יותר פשוט מזה. אולי להכין קפה עם רבע כפית סוכר וכפית ורבע קפה, וטיפ טיפה חלב. טוב תעזוב, אני אכין בעצמי.

 לא אנסה להסביר מה זה ואיך זה. אם תרצו לנסות להבין לעומק  יש הסבר שכתב יגאל חמיש, שהוא איש שנורא מתלהב מדברים כאלה. בפגישתנו האחרונה (שהיתה, בוא נודה, גם הראשונה) ראיתי אותו מסביר בעיניים נוצצות איך חייו השתנו בעקבות הRSS . הוא אומר שהוא יכול לחלק את חייו "לפי שהכיר את הRSS" ו"אחרי שהוא פגש את גלעד סרי לוי". (למעשה, אם נהיה קטנוניים, כל אירוע שהוא מחלק את החיים ללפניו ואחריו. אבל לא יפה. הוא באמת מתלהב ובחור נחמד באופן כללי).

אני לעומת זאת, משתמש בטכנולוגיות מופלאות בשביל לעשות דברים לא כל כך חשובים ומסעירים. בפלאפון אני משתמש בשביל לקבל רשימות לסופר, ובמנוע בעירה פנימית כדי להגיע לעבודה. וככה הRSS מיועד אצלי למעקב אחרי בלוגים, ואחרי פורומים של אופניים. ותסלחו לי שאני מתייחס לבלוגים כאל משהו לא רציני. אני נטשתי מזמן את החלום להתעשר מבלוגים, ונראה לי שגם האפשרות של לכתוב מאמרים איך להתעשר מבלוגים כבר מישהו אחר תפס. כן, העתיד נמצא בבלוגים. אם רק נצליח למצוא באיזה מתוך המיליון שנפתחו היום הוא נמצא. 

אז מה ומי ברשימת הRSS שלי?

קודם כל וולווט. כי זה חובה. אי אפשר לצאת מהבית בלי לקרוא מה כתבה וולווט. האישה והאגדה. למעשה היא כבר מעבר לבלוג, אימפריה. למי שלא היה כאן בעשר השנים האחרונות מדובר בבלוג על עיתונים (מודפסים, לא כתובים) שכותבים עליו בעיתונים (המודפסים, לא הכתובים), ומצטטים בבלוגים (הכתובים, לא מודפסים) את העיתונים (המודפסים ולא כתובים), מרוב כתיבה והדפסה הדדית נוצר מין הדהוד רקורסיבי, שעלול ליצור חור שחור. (לא בטוח שהדהוד רקורסיבי זו המילה המתאימה, אבל זה נשמע נורא אינטלקטואלי ובלוגוספירי).

ואם כבר בלוגסופירה, חובה לקרוא את הגלוב כי שלוש מאות אלף קוראים ביום לא יכולים לטעות.

ואם כבר שלוש מאות אלף, יש את זרובבלה סוג אחר של אישה ואגדה. פופולארית יותר מישו. אמנם, לשונות רעות משמיצות שקוראיה הם תיכוניסטים מחוצ'קנים המתפעלים מסגולותיה הבולטות, אבל לי אין ספק שמדובר לפחות במנחם בן הבאה. אם לא למעלה מזה.

למעלה מהכותבים הרגילים, נמצאת הדר פרי. היא יכולה לכתוב פוסט על "מקום תואר הפועל במשפט" וזה יהיה אפילו מעניין.

ויש עוד בלוגים מעניינים אותם אסקור בפוסט המשך.

 ואפרופו המשך ישנה בעולם איילת בועזסון. ככל הידוע לי איילת חיה לה שנים ביקום הוירטואלי. שמעתי את שמעה בתקופת "האייל הקורא" (בימים שזה היה מגזין אינטרנט נחשב אפילו יותר מלהתקבל ל"רשימות") ועוד כל מיני מקומות ואתרים. היא עברה לMIT וטיפחה שני סטודנטים, ובלוג. במפגש כותבי רשימות היא הגיחה מהיקום הוירטואלי להפתעתי המרובה, (בלי שני הסטודנטים)במו עצמה, ואפילו הסתבר  שיש לנו קשרי משפחה דרך שיכון ותיקים בצנעא עילית.

ואפרופו צנעא עילית – אל תחמיצו את  הבלוג של לירון, הבן דודה שלי.

 

ואפרופו בלוג – היום יום הולדת שלוש לבלוג שלי ב"רשימות".

חקסמח