קמתי מוקדם, אני צריך לנסוע לעבודה ומשרדי הוא בלב המהומה, בתוך מפת הטיול היומי של האפיפיור, שלכבודו סוגרים את מחצית העיר, והמחצית השניה נשארת בפקקים. אתמול הגיע הוא לירושלים, "הכס הקדוש" קראו לו באדיקות דתית מפתיעה שדרני הטלויזיה. לי התואר "הששה עשר" מזכיר שירים של יונתן גפן, ומבחינה תיאולוגית ופרקטית תמיד חשודים בעיני אנשים שטוענים שהם ממלאי מקום של ישות אלוהית כלשהי, אבל הי – מאות מיליוני קתולים לא יכולים לטעות, הלא כן? במיוחד שיש להם מיליארדי דולרים לבזבז פה בארץ הקודש, הקדושה לבני שלשת הדתות. הם יבואו עם הכסף שלהם לטבול בכנרת, וכשהם יזרקו אותו פנימה, המפלס יעלה.
ביקור היסטורי, זעקו כותרות העתון. בנדיקטוס הששה עשר נושא בגלימתו מסר של פיוס. אני חושב יותר על פיוס ה12 , שאותו מתכננת הכנסיה להפוך לקדוש ובכן, אההממ, משתעלים החשמנים. פיוס יקירנו "שנוי במחלוקת" ככה אומרים, אז נחכה קצת. אם לא עכשיו אז בעוד עשר שנים, או מאה. הכנסייה לא ממהרת. ומה אתם רוצים מפיוס, הוא רק המשיך את המסורת. המסכן לא ידע שהיום זה לא נחשב פופולארי. אבל לא נורא, הימים הטובים עוד ישובו.
תרגיש בנוח בנדיקטוס הששה עשר, בעיר הקדושה. לכבודך, ממש לכבודך, אתמול בערב התמלאה ירושלים בעשן מדורות, פיוס הקשיש בוודאי היה אוהב את הריח.
בתמונה: האפיפיור ג'ון פול
לא הבנתי את הקשר ליהודים בברלין?
אמרו "לקבלת הוד קדושתו".
אני מתאר לעצמי איזו מהומה היתה מתרחשת אם היו מקבלים רב כלשהוא בתואר הזה.(לא שהידות מסתכלת על רבנים כמו שהקתוליות מסתכלת על האפיפיור ועדיין).
אם היו מקבלים רב בתואר זה היתה מתחוללת מהומה. אם לא היו מקבלים את האפיפיור בתואר זה היתה מתחוללת מהומה גדולה הרבה יותר…