חם נורא, חשבתי לעצמי. ממש חם, אולי בגלל זה אתה מרגיש כמו צנון שעבר עליו הפסח, או סתם חמץ שעברה עליו משאית. יצאתי מהעבודה מוקדם, התארגנתי ובחמש וחצי (שזה באמת ארבע וחצי) יצאתי לרכוב. אסור לוותר, תעזבני יום וכו'. עליתי הרים וירדתי גבעות (ככה זה, ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה) ובאופן כללי, למרות שהמדופק לא עבד, הייתי מרוצה מעצמי ומהאופניים. השינוי במערכת ההילוכים הוכיח את עצמו, והרחבתי את טווח השיטוטים שלי באזור הבית שלי. למרבה הצער, החברה הלאומית לדרכים קירצצה לי את כל הכביש הראשי, וגם במקומות שסללה מחדש היא לא התייחסה לשוליים. ולכם אני נאלץ לחפש לעצמי מסלולים נידחים, כאמור, עכשיו הדברים יותר פשוטים.
====
חצי שנה חלפה. ולמרות שמאי ויוני לא היו חודשיים מוצלחים מי יודע מה, ורכבתי הרבה פחות ממה שתכננתי, הספקתי כמעט 80% מהיעדים הכמותיים שתכננתי לי. שמונים אחוז, זה נחשב הצלחה בתורת היעדים והמדדים. לא הצלחה מלאה, אבל בכל זאת, לא רע בכלל. בשנה שחלפה (מאז יולי 2008) רכבתי אלפיים קילומטר. תכננתי לקיץ טיול אחד מרחיק לכת לפחות, ואני רוצה לעלות לחמש שעות בשבוע, כל שבוע. ואת נס הרים, כמובן. לצערי, לא אוכל גם השנה ללכת לטור דה תרום. בשנה שעברה לא הלכתי כי זה היה נראה לי כמו פנטזיה. השנה לא אוכל בגלל התנגשות עם תאריכים משמעותיים בעבודה. חבל.
====
אה,וכמו בכל שנה, ביולי יוצא לדרך הטור דה פראנס, כמובן. חגם של הגברים בטייטס. לאנס יהיה שם, ינסה לחזור לעצמו.יש כסף בעניין, המון כסף. אומרים שיהיה מעניין. בשנה שעברה טענתי שלצפות בתחרות אופניים זה מרתק כמו לראות את הכביסה בזמן הסחיטה, או לצפות בנענע גדלה. השנה שיניתי את דעתי, זה מרגיע ממש, אפשר לשכוח את כל הצרות ולהרדם כמו תינוק. אבל בכל זאת, לאנס זה לאנס. אז החלטתי לתת שאנס ללאנס. היס מקס יקליט את הכל, ואני אראה קטעים נבחרים. אולי אקנה מאוורר אגרסיבי במיוחד ואשב קצת על הטריינר, כשלאנס יעלה את האלפ ד'הייז, מתוך הזדהות עמוקה.
====
חם נורא