אני לא צופה הרבה בטלויזיה. לא יוצא לי, וזה גם ענין של העדפות בתוך סדר היום העמוס ומבולגן שלי. אני לא תל אביבי, וממש לא בחורה. ובכל זאת, ועל אף מצאתי את עצמי צופה בענין רב ב"מחוברות".
אחרי קורותיה של הדודה מלכה, שמקפיאה את הבמיה שלא יחסר אני עוקב מזה זמן בבלוג המשובח שלה. מתי שהוא גיליתי שאליזרין, הידועה גם כזרובבלה הבלוגרית הפופולארית בארץ, היא דמות מורכבת הרבה יותר מתדמיתה כחביבת התיכוניסטים.
את דנה ספקטור כולם מכירים. כלומר כל המיליונים שקוראים ידיעות אחרונות. אני קורא "הארץ" ושם יש את המדור המופלא של מירי חנוך על האוכל הלא כשר. (שאותו אני כמובן לא קרוא, אלא אם העתון נשאר פתוח, ודברים כאלה).
על חנה רטינוב מעולם לא שמעתי. היא תיכוניסטית בת 16 . בערך בגיל של הבת הקטנה שלי, לא פלא שלא נפגשנו.
כל אלה גיבורות, אם אפשר להגדיר זאת כך, של הסדרה "מחוברות".
צפיתי בינתיים בפרק וחצי. הסדרה מורכבת מיומני וידיאו של חמש הנשים הללו. הם מוצגים מקטעים קטעים, כאילו לא קשורים זה לזה. כל אחת בדרכה שלה. נכון, זה לא בדיוק "סדרה" ואין כאן עלילה. יותר דומה לבלוג, אבל לא בדיוק. ואל תחששו – אין "ריאליטי" מזויף עם פרסים בסוף, הפקה וסמסים. משהו אחר. פרקי חיים, כפי שהם. חיים. פיסות של מציאות. נכון, אני לא ילד קטן ויודע שתמיד יש מישהו שגוזר ומדביק ומחבר ויוצר את האשליה שיש כאן רצף מצולם מהעולם האמיתי. אבל הז’אנר הזה הזכיר לי מין חלום של אנתרופולוג, להיות "הזבוב על הקיר".
אני אהבתי ואמשיך לצפות.
לצפייה בפרקים מלאים מהסדרה – באתר הוט
לא הצלחתי להבין את הקטע ולמה זה מעניין.
ודווקא ראיתי פרק אחד. אין ספק עשוי מצויין עריכה למופת. אבל זו לא חוכמה זה דורון צברי הבמאי הנפלא.
חוץ מזה – פשוט לא מעניין לבד מהצצה ל5 נשים (שכאמור ממש לא מעניינות)
גם
ולחצת על כפתור שבזכותו אני כנראה אתן לזה צ'אנס
ואז נראה…
התמכרתי להאוס ומשלימה את החסר בפרקים ישנים המשודרים כל יום עכשו. מיד אחר כך משודרת הסדרה מחוברות.
אני מציצנית ונהנית בדרך כלל מזוט7ת בחייהם והתלבטויותיהם של זרים לי. .
. אבל פרק ועוד קצת די הספיקו לי. זה ערוך יפה אבל משמעמם.
מסכים עם דבריך, סדרה שווה, ואני כמוך, צופה בטלוויזיה באופן נדיר, וגם כאן לא צופה במכשיר אלא דדרך הרשת…
הקיצר, אני נהנה מהסדרה וממליץ כמוך לראות אותה
http://www.notes.co.il/igal/58186.asp
גם כן אחרי "האוס" – ואיכשהו, למרות שבאמת עשוי טוב מבחינת הצילום, החיתוכים, השילוב – נמאס עלי די מהר. מבחינת התוכן, האגוצנטריות של כמה מהדמויות, והאמת – לא חייבים להסביר למה.
היי גלעד
אני לא צופה בטלויזיה
היא צופה בי. ומדי פעם אני טועמת קטע מסדרה או סרט, אבל זה דפקט של כבר הרבה זמן.
(זה שאני לא מתחברת למסך הזה)
איכשהו שלחת אותי לראות את מחוברות,זה היה אחרי שקראתי את הדבר הזה למעלה וזה נפל על מנוחה כפויה, אז יצא טוב
ואני שולטת בלפטופ שלי ורואה פרק ועוד אחד.
וזה יפה, ומעלה כל מיני דברים
ואני חושבת שאני שמחה שהשתכנעתי…
אז תודה