מסמרים. ארוטיקה. 11

אני מאד אוהב את "מסמרים" וכבר כתבתי עליהם בעיתון שהייתי כותב בו פעם והעורכת אמרה לי מה אתה מתלהב כל כך ואי אפשר לכתוב על כל גיליון שיוצא כי אין לנו מקום  אבל זה לא משנה עכשיו כי סגרו לנו את העיתון וממילא על הגיליון הזה לא הייתי כותב, כי על הכריכה שלו יש תמונה של מישהי שהחלוק שלה פתוח ואפילו שהשערות שלה ארוכות אם מסתכלים מקרוב רואים שהיא לא לובשת חולצה אפילו קצת. אז אפילו שקיבלתי את החוברת לפני חודש בערך לא קראתי ושמתי את הגיליון בצד כי לא נעים שהילדים יראו ויחשבו שקיבלתי איזה מין עיתון כזה עם תמונות של ערומות. אבל בסוף החלטתי שאני רוצה לקרוא וישבתי בשבת בצהריים בזמן שאני אוהב לשבת בגינה מתחת לעץ, ליד השביל  איפה שיכול לעבור מישהו ולראות את הכריכה, ולכן שמתי נייר מבחוץ שלא יראו ולא יחשבו שאני לא בסדר ולא מתאים ואיזה מין דבר זה.
אז ככה עם הנייר ישבתי וקראתי את העיתון, וגם הסתכלתי בתמונות. קוראים לו ארוטיקה שזה ביוונית שם לתכניות שבטלוויזיה שמים רק מאוחר. חבר שלי הסביר לי פעם  שארוטיקה זה כשמראים רק בחורות ערומות  מקדימה, וגברים רק מאחורה. והם מצלמים ככה שתחשוב שמשהו קורה אפילו שבעצם הם רק צוחקים ועושים כאילו. אחרת זה נחשב כבר פורנו ואסור בכלל לשים את זה בטלוויזיה כי הדתיים לא מרשים.  והוא צדק, באמת לא היו שם בכלל תמונות של בחורים. אבל תמונות יש רק קצת והרבה סיפורים, יש שם אחד על מישהו דתי שהיה בישיבה ונמאס לו מאלוהים וכדי להראות לאלוהים שהוא כזה גיבור אז הוא הלך לזונה. אני לא יודע מה יש לאלה שהיו פעם דתיים עם הזונות. פיחסה. ויש שם גם סיפור על אחת שלא מתרחצת ומגדלת כלבים עם החברה שלה ונותנת לה נשיקות והן רבות, ואיש אחד שלא יודע לדבר יפה עם הבת שלו והבן שלו מת וגם הוא הולך לזונות כל הזמן. ועוד איש אחד שפתאום גילה שהוא אוהב נעלים. מזל שלו שהוא עובד בחונות של נעליים, יש אנשים שמצליח להם למצוא עבודה שהם אוהבים. ואפילו שזה עיתון של מבוגרים יש שם סיפור בציורים על אישה אחת שרוצה לראות סרט כחול, והאיש המצויר שלה נעלב ממנה נורא והולך להסתכל על חתולות בשכונה. ופרופסור אחד מהאוניברסיטה מספר על כל מיני אלים ואלות שבמקום לעשות מה שאלים עושים הם משכנעים את האלות שלהם להסתובב ככה חצי לבושות ולצחוק בקול כאילו הבדיחה היא לא עליהם ואני חשבתי שלא משנה מה כל הגברים תמיד מספרים את אותו סיפור לנשים שלהם ויש גם סיפור קצר קצת על זנזיבר שפעם חשבתי שזה שם של תוכי ובכלל זה מקום כזה רחוק ויפה ועצוב.