אַל-תִּירָא, כִּי-יַעֲשִׁר אִישׁ: כִּי-יִרְבֶּה, כְּבוֹד בֵּיתוֹ.

יש כאלה שלא מרוצים, אפילו מודאגים מהקמפיין לעידוד "כחול לבן." מספרת מירב ארלוזורוב מה רע, תשאלו. מה רע. ובכן – זה פוגע ומקלקל ומשחית.

 לדברי הבכירים, "כל התערבות שמקטינה את היקף הסחר של ישראל עם העולם פוגעת ביכולת של ישראל להגיע אל היתרון היחסי שלה. אנחנו בעצם מנסים בכוח לייצר יותר משרות לתופרות, בשעה שהיתרון היחסי שלנו הוא באנשי היי-טק דווקא.

זה לא משהו אישי, פשוט חוות דעת מקצועית כמו שהם תמיד יודעים לתת.ולא שהם לא דואגים לתופרות, חלילה:

"אז נכון שלא כל תופרת יכולה ליהפך לעובדת היי-טק, אבל מסביב לתעשית ההיי-טק יש תעשיית שירותים, ניקיון ומסעדנות, שהתופרת בהחלט יכולה להשתלב בה – ואת זה צריך לעודד.

לא יודע מי אלה הדוברים האלמונים. מן הסתם בוגרים של החוג לכלכלה, הדוגלים במשק חפשי ומשוחרר. חופש בו כל אחד צריך לדעת את מעמדו בחברה. יש את הקטר, מנוע הצמיחה, השפיץ של הנעל, ויש את מי שצריכה בגב כפוף להאכיל אותו ולנקות אחריו.

10 Comments

  1. נתנאלה

    נכון. אין חדש בפוסט הזה. אבל טוב שיש מי שלא מתעייף. שחוזר ומוחה. משחיז ומחדד עבור האחרים שכבר התעייפו..
    תודה גלעד, על הפוסט הזה לכבוד ערב שבת

  2. התופרת תהיה מבוטלת. ואם התופרת תהיה מובטלת היא תסכים לעבוד תמורת חברת ההייטק הרבה יותר בזול.
    אבל הרי אין יותר זול מעבודת תופרת ?
    אולי היא תסכים לעבוד בחינם + אופציות.
    את הכסף שהיא תרוויח באופציות היא תשקיע בקרן הון סיכון- או יותר עדיף באגח של האחים עופר.
    הם כבר ידעו למנף את זה.
    שבת שלום שתהיה….
    (נכנסתי ללינק כדי לוודא שלא המצאת את זה. פשוט לא נשמע אמיתי)

  3. אגב מה דעתך על העבדות, גם בהקשר של המשפט העברי ?

    לפני כמה שבועות, בשיטוט בשכונת שפירא בתל אביב, נקלעתי לשיחה נחמדה עם בחור צעיר שחילק ברושורים להופעה שלו ולהקתו, משהו מאד מתוחכם של גז וקלסי במיתרים. מן השיחה עלה שהוא בא לתל אביב מהצפון, קרוב ליישוב שלי, ואבא שלו גמלאי של תע"ש שהיא מעסיק חזק באזור.
    שחנו קצת על הפריפריה האומללה שאין בה הופעות ומוסיקה, והוא אמר בשיא הרצינות
    "כן, זה מקום די מגעיל, אבל דחילק צריך עבדים, וככה חיים עבדים. אין ברירה."
    הסתכלתי על הבחור הזה, ותהיתי מאיפה הם מביאים את הדיבורים והמחשבה הזו ? כניראה מהבית, מההורים.
    מכל מקום, להופעות שלו לא אלך, איזה מין אמנים צעירים יש היום, שאינם מוחים על תופעות כאלה, אלא להיפך יודעים שהם חבים את היכולת שלהם לעסוק ב"אמנות" (במקום בעבודה) לאנשים שהם בעינים "עבדים" מתוקף מהותם.

  4. גרי רשף

    בשנות ה-50, בזמן העליות הגדולות לארץ, הקימו תעשיית טקסטיל בעיירות הפיתוח כדי לספק תעסוקה לתושבי המקום.

    החל משנות ה-80 התחלנו לשמוע שוב ושוב על מפעלי טקסטיל שנקלעו לקשיים ועל בקשות מהממשלה להציל אותם, ובטלוויזיה ראינו עובדים מבוגרים קשי יום שלא היה להם לאן ללכת משם: גם בגלל גילם המבוגר הם לא יוכלו למצוא עבודה אחרת, וגם בגלל מקום מגוריהם – לא היו שם אפשרויות תעסוקה חלופיות.

    לו הממשלה הייתה מסייעת לאותם מפעלים- העובדים דאז היו יוצאים במשך הזמן בכבוד לפנסיה, וכיום בשנת 2009 היינו רואים את בניהם בני החמישים, שהצטרפו בתחילת שנות ה-80 לתעשיית הטקסטיל מפגינים בדרישה לא לסגור את המפעלים (מפעלים שמספקים עבודה בשכר מינימום על חשבון הקופה הציבורית)..

    אני מקווה שהחזון של ישראל הוא מפעלי הייטק בסגנון של אינטל קריית גת ולא גיבור דימונה.
    אני מתאר לעצמי שגם כשהפסיקו את עבודות הדחק ביערות הקק"ל בימי סלאח שבתי העליזים- אנשים נשלחו לבתיהם, וטוב שכך שאלמלא כן- אנחנו ובנינו עבדים היינו..

  5. יוסי

    בכל כלכלה סבירה יש מפעלים מכל הסוגים שיתנו מקום עבודה לבני אדם בכל מרווח היכולות. בהרבה ארצות ביצירת מצב זה עוסקת הממשלה. זה פשוט עניין של פיזור סיכונים. גם אינטל לא היה קם ללא עזרה ממשלתית ולא ברור לאן הוא הולך. גם למטפלים ביערות יש מקום וגם בכך משקיעות ממשלות בעולם. קיימים מפעלי טכסטיל ייחודי באירופה המערבית ובארה"ב. זה קשה זה לא פשוט אבל זה קושי שבשביל להתגבר עליו קמות ממשלות. בכל העולם ממשלות עוזרות לתעשיות בשביל לשמור מקומות עבודה. איני יודע או מכיר או מאמין שיש ארץ שלא עושה זאת. התרוץ שלך על הבנים במשכורת רעב נדוש וכוזב. חלק מהבנים היה בונה עצמו ובהנחה המוסווית שבנים של עובדי טכסטיל יהיו עובדי טקסטיל יש יותר משמץ גזענות. המונח מפעלים שמספקים עבודה ע"ח הציבור עובד בעיקר בצה"ל שמוציא אנשים לפנסיה תקציבית בגיל ארבעים וחמש עכשיו ברגע זה. אין דבר כזה ברוב צבאות העולם.

  6. נעה

    גדי אפשר לחשוב שמי שעובד באינטל הם אנשי קרית גת. ולא הוא… הרי מיבאים לשם מהנדסים שנוסעים כל יום מת"א.

    אם היה שוק נורמאלי באמת, כלומר לעודד עסקים קטנים, אנשים היו מייצרים לעצמם עבודה בכיף.
    אבל אין את זה, יש רק מתן מתנות לאינטלים למיניהם, שלוקחים את הכסף לחו"ל ונותנים עבודה לשני מהנדסים (כמוך?) בישראל…

  7. קצת מגוחך לטעון שמפעל שמעסיק מאות עובדים לוקח את הכסף לחול ומביא שני מהנדסים מתל אביב…
    המפעל צריך מהנדסים טהוא מביא אותם מאיפוא שהם גרים. אם הם גרים בקריית גת מה-טוב.
    נוסף על כך, זה מפעל ייצור ורוב העובדים שם הם פועלים ולא מהנדסים. אבל לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו.
    (העובדה שאינטל התליחה לסחוט מענקים והטבות מוגזמים בכלל לא קשורה).

    מהצד השני של העבדות – תופרות בגיבור לא מרוויחות יותר מעובדי שירותים ב"אינטל" ותנאי העבודה שלהן, כפופות על מכונות בוודאי שאינן עדיפים. קצת מוזר להפוך את התופרות לרומנטיקה של הפועל העברי לעומת מעמד העבדות של פועלי ההסעדה (כמו בכל בית קפה בתל אביב).

    קיים כאן מעשמד נמוך (/מונמך) יותר כלכלית ואולי גם חסר תקווה וזו בעייה שצריך לפתור (קטונתי), אבל ההתקוממות נגד האמירות של אותו עלום שם רק בגלל שהוא נציג ההון, הן פופוליזם מביך.

התגובות סגורות.