בשבוע שעבר, הייתי בחתונה של הבן של ב' וי'. נראה בחור סימפטי החתן, והכלה – קלה בלבן.  הגעתי לגיל שאני הולך לחתונות של כאלה שלא מכירים אותי בכלל, ויושב בשלחן של "חברים של ההורים". מה לעשות, אנחנו לא נעשים צעירים יותר מיום ליום. בחתונה פגשתי את רמי, שלא ראיתי אולי עשרים שנה. אולי שלושים. שלא כמוני, הוא נשאר רזה רק הכסיף קצת בצדעיים. מה נשמע ומה קרה איתך בשנים שעברו, שאלנו זה את זה. ראיתי אותך בגוגל, אתה עובד בכתיבה?

אז לא, אני לא מתפרנס מכתיבה. אם מייברג לא ממש הצליח, לא חושב שכדאי לי לנסות.

ובכל זאת, אני מתפרנס ממשהו. אני לא נוטה להרחיב על כך בבלוג. פה ושם, קצת, אבל לא יותר. למה, תשאלו. אה – שאלה יפה. התשובה מאד פשוטה, כי האנשים שעובדים אותי קוראים את הבלוג. אני לא יודע אם  זה נראה להם מגניב שאני כותב בלוג, או שהם רוצים להיות בטוחים שלא כתבתי עליהם כלום. אבל אין לכם מה לדאוג חברים יקרים, אני סבור שלכתוב על אנשים שעובדים איתך, אלה שאתה ממונה עליהם, עמיתים ובמיוחד בוסים, עלולה להתברר כאסטרטגיה לא ממש מוצלחת. נגיד שאכתוב על מישהו שהחריצות שלו מתחרה רק עם האינטליגנציה, או על מישהי שלא נותנים לה להיכנס לחנות חרסינה  שבעל הבית הוא פיל, זה עלול להיות מסוכן. מיד חמשה או ששה אנשים יחשבו שהתכונתי אליהם. אז למה לריב? מספיק יש להם סיבות טובות אחרות להתעצבן עלי. ככל הנראה. בטח שטובות.

========

 

 

רוני גלבפיש, פונה בבלוג שלה בקריאה

אני מבקשת לקבל את הפידבק השלילי.

אני יודעת מי אוהב את מה שאני עושה פה, ומאוד נעים לשמוע את זה. כרגע, מעניין יותר לגלות מי לא אוהב, מה, ולמה. אולי אפשר ללמוד מזה משהו, אולי לקבל קצת רעיונות טובים.

רעיון יפה, אפילו אמיץ. אני מצטרף אליה בקריאה לכל הקוראים והמנויים.  הציפו אותי במחמאות, כתבו לי כמה הבלוג שלי שנון וחכם ושינה את עולמכם.

====

אגב, את הרעיון היא לקחהמכאן – בלוג שנקרא "הסלון הספרותי" ומציע שנבקש ביקורת.

אז חבר'ה תדעו – האתר שלכם לא קריא. לא בגילי עם המשקפיים.

====

תלחצו על הקישור ותזכו לישועות.

בדוק ומנוסה.

 

====

ובכל זאת – משהו על העבודה

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=qp9dc9im3-M&hl=en_US&fs=1&&hl=en]

 

====

חנוכה שמח