לפני כמה ימים שמעתי על תמרה כנען. יש לה דף בפייסבוק ודעה בענין גלעד שליט. יש לה כמובן גם כתובת דואר אלקטרוני (בג'ימייל, כמה בנאלי), תמונות של הילדים שלה ושל עצמה השקפות דתיות ופוליטיות, הכול כמו שמקובל בפייסבוק. הצעתי והיא הסכימה וכך הייתי ל"חבר" של תמרה כנען, ואפילו התכתבנו קצת בהודעות פייסבוק. למה זה חשוב או מעניין, תשאלו. ובכן תמרה כנען אינה אישה אמתית אלא דמות. (ולא, ככל הידוע היא לא תיכוניסט משועמם), תמרה כנען היא הגיבורה הראשית בספר "החלילן" שכתבה ג'ודי טל, וסקרתי אותו פה בבלוג.
וכך היא כותבת ב"פרטים" בדף
תמרה כנען איננה אישה קיימת. היא דמות בספר, גיבורה ב'חלילן', פרי עטי – ג'ודי טל.
הפרופיל של תמרה הוא נסיון חדשני להוציא את דמותה מן הספר אל ה'מציאות' בפייסבוק. השיחות איתה, ההצצה אל תוך עולמה, הם סוג חדש של אינטראקציה בין הקורא לבינה.
אני מזמינה אתכם להשתתף בחוויה חדשה לי ולעולם הספרות. אם קראתם את הספר או אם אתם קוראים אותו עכשיו או רק שמעתם על הספר, כאן תוכלו להתחבר לעלילה. אני מזמינה אתכם לחוות את תהליך היצירה שלי כסופרת דרך המדיום החברתי .
.
האישה הצעירה שבתמונה היא תמרה. כלומר זו תמונת הפרופיל של תמרה, וכך מוסבר שם ממש
הצילומים בפרופיל של תמרה צולמו ו/או נערכו כולם על ידי יעל אילן. משחק: נועה גולדברג. ניהול: מיכאל שורפ, מחלקת ניו מדיה, זב"ם. ייעוץ וליווי – רון שלי, מגאפון
כלומר, יש פה הפקה מתוכננת, מיזם ניו מדיה. חקרתי מעט את התופעה ומצאתי כי תמרה כנען, או ג'ודי טל לא המציאו את הקונספט ויש לא מעט דמויות בדויות בפייסבוק. ואני לא מתכוון לאנשים אמתיים שמעסיקים כותבים בשכר עבורם, או בחברות מסחריות כאלה ואחרות, אלא בדמויות מיצירות טלוויזיה או קולנוע. מדבריה אני מבין שבעולם הספרות זהו חידוש. כך או כך אני מבקש להתייחס לעניין העקרוני ולא לג'ודי טל או תמרה כנען או שלשתן.
המעשה הפליא אותי, אני מודה ולא הבנתי את הדרך הזו. אם מדובר בפרסום לשם פרסום, מילא. כבר ראיתי דברים מוזרים מאלה – שבחים מופלגים לספרים לא ראויים, הכתרת ספר כ"רב מכר" בטרם נמכר עותק אחד ושאר פלאי השיווק. אבל כאן נאמר ש"מזמינה אתכם לחוות את תהליך היצירה שלי כסופרת דרך המדיום החברתי". הרי עוצמתו של המספר באה לידי ביטוי ביכולתו לבנות דמות בתוך הקשר הסיפור. שתהיה שלמה, ועגולה והיחסים שלה עם הדמויות האחרות יתאימו למתווה העלילה ולמה שמבקש המספר לספר. קריאת ספר מצריכה השעיה של חוסר האמון לזמן הקצוב, וכניסה לתוך העולם הבדוי של הספר.שהוא תמיד בדוי, גם בספורי אסימוב וגם בביוגרפיות. זה החוזה בין המחבר לקורא, הספר נגמר ונשאר במקומו. האם הדף של הפייסבוק אמור להיות השלמות למה שלא נכתב בספר? הסיפור הופך להיות משהו לא סגור שהולך ומשלים את עצמו לנגד עיניך? אפשר, רק שזה משהו אחר,לא סיפור ולא רומן.
אני לא מבין גם את ההגיון בדיבור עם המחברת כשהיא מכסה עצמה תחת הדמות. אם יש לה מה להגיד, שתאמר זאת בשמה. אם לא, שתעשה את זה בספר.
סיכומו של דבר – לא אהבתי. דמויות בסיפורים צריכות להישאר בתוך הסיפורים, כשהן יוצאות משם יש רק צרות.
ודרך אגב, זה גם מפר את תנאי השימוש בפייסבוק. דיווח עליה יסגור את הפרופיל.
שידאג מרק. אני מה אכפת לי
אין בזה שום חדש, כפי שכתבת. דוגמה בולטת ופעילה היא הפרופיל של דוד אריה שמפעיל ינץ לוי, שמתעקש על זהות הדוד – ולמרות שמדובר בדמות שפונה לילדים, גם מבוגרים מקבלים את הדין.
יש ביניהם הבדל טכני מסוים – דוד אריה היא דמות עם המשכיות. ספרים חדשים שלו יוצאים באופן רציף, וכמובן, הפנייה לקהל ילדים הגיונית מעט יותר.
לפני כמה שנים שמעון אדף פתח לדמות שלו בלוג ב"בננות". לזכותו יאמר שהכתיבה נותרה ספרותית ומעניינת גם בבלוג, הרחבה של היצירה ולא כלי קד"ם בלבד.
אני לא מתנגדת לזה, אבל בכנות, אני לא ממש מבינה את זה. היתרון היחיד הוא של הסופר, שיכול לקדם את הספר ברשת בלי לדבר על עצמו.
המרחב הוירטואלי בפייסבוק הוא החידוש – כסביבה ליצירה דיאלוגית. מרתקת אותי האפשרות למקם את תמרה במציאות האמיתית – בדויה הזו ולראות מה יקרה לה שם. היא מוצהרת בשקיפות מלאה כדמות מספר ולכן איננה "פיקטיבית" במובן השלילי.
מבחינתי תמרה ממשיכה "לחיות" , ב"מקום" אחר – בסביבה מרובת אופציות. למשל מכיוון שהיא צלמת – היא יכולה לחשוף בפני העולם את יצירתה – מה שלא התאפשר לה ב"ספר". שם התמונות שלה תוארו במילים – וכאן אין צורך בהן. או, מכיוון שהיא אישה סגןרה וספונה אל ביתה, היא נהנית כאן משיחה וקשר עם העולם ה"חיצון" ובספר היא מדברת בעיקר עם עצמה. שלא כמו "הנייר הלבן" או המסמך הריק – האי-בוקס, הרשתות החברתיות הפותחות בפני כל אדם אין סוף אפשרויות ביטוי ויוזמה, למילים הדמומות נוספו סרטים, צלילים ותמונות. והקוראים הם גם הכותבים.
תודה לך על התגובה.
האם את רואה בדף הפייסבוק הזה סוג של אמנות חדשה? המשך של הספרות באמצעים אחרים?
כן, תודה על הניסוח היפה. 'השראה' לא חייבת להיות מנת חלקו של סופר מתבודד…
מה אם זה שאת מפירה את תנאי השימוש של פייסבוק? דיווח על פרופיל מזויף יסגור לך אותו.
תמרה מוצהרת כדמות מספר. אין כאן שום תרמית.
זה לא משנה אם כתוב שזו דמות מספר. רק לאנשים אמתיים מותר לפתוח פרופיל.
כל דבר אחר אמור לפתוח דף.
חתול – אם ג'ודי טל רוצה לעשות שימוש יצירתי בפייסבוק, למה כל כך חשוב "לשמור על הכללים" של פייסבוק? למה אנחנו כמשתמשים חייבים לקבל את החוקים שלהם? אם היא לא מנסה להטעות אף אחד אז מה רע?
גלעד, מהסיבה הפשוטה שעלולים למחוק לה את הפרופיל.
אני גם חושב שיש הגיון מאחורי הכללים. פייסבוק רוצים לשמור על סדר ועל קשרים דמוי אישיים. גם "מכולת יוסי" לא מסתיר את זה שהוא לא אדם אמתי, ולמרות זאת פרופיל כזה מפריע לי ולפייסבוק.
בחיים אפשר לקחת סיכונים.
פייסבוק רוצים להפוך את בסיס הנתונים שלהם למשאב כלכלי שאפשר למכור אותו למפרסמים. לכן הם רוצים שיהיו אנשים "אמיתיים". לא רואה סיבה לשתף איתם פעולה, להפך. קצת חתרנות נגד התאגידים זה תמיד טוב.