נפש וגוף 2

בפוסט התגובה המצוין מסביר פדרמן כי הוא סבור שהעולם אינו "שחור ולבן" והדרך בה אני הצגתי את הדברים היא פשטנית, ובסופו של דבר מזיקה לעובדים ולא מועילה להם. אני שמח על ביקורתו זו כי יש בה מידה של צדק. אנסה להסביר מדוע איני מסכים איתו, למרות הכל.

עדינות

אחרי קיץ עם בורדייה ודרידה, החלטתי לקרוא משהו אחר של הצרפתים הללו. בהמלצה חמה של מישהי שאת טעמה אני מעריך בחרתי את "העדינות" של דוד פואנקינוס (מצרפתית: לי עברון-ועקנין, הוצאת כתר 2012 ), ואכן, אם לקצר לשתי מלים – יופי של ספר.

על הפילוסופים הארציים בספרו של רוברט היילברונר

כלכלנים – הם בכל מקום. הספר "הפילוסופים הארציים: חייהם, ימיהם ורעיונותיהם של הוגי הכלכלה הגדולים" שכתב רוברט היילברונר (מאנגלית: גיא הרלינג, הוצאת שלם תשע"ב) מאיר עיניים. הוא כותב בבהירות ומרצה דבריו בשיטתיות. פותח באדם סמית , עובר את מרקס וובלן החביבים עלי, וגם את קיינס מלתוס, ריקרדו ושומפטר. היילברונר מספר על האנשים וסוקר את הגותם, כשהוא מבקש להסביר בהרחבה מדוע היא חשובה ומה היתה השפעה על העולם הכלכלי ועל העולם בכלל.