האמת היא שתמיד הייתי אנגלי, שלא לומר בריטי. היית חבר בחמישיה הסודית, וגם בשביעיה לא טמנתי ידי בצלחת עת שתינו תה עם רקיקים. ישבתי בפאב ושיחקתי בחצים, וניהלתי שיחות על מזג האויר. סבלתי מנחת ידם הקשה של העובדים בבית היתומים, ויצאתי למסע מסביב העולם בשמונים יום פחות אחד, עם משרתי הנאמן. ידעתי תמיד לזהות את כל סוגי האפר ואת השעות בהן יוצאות הרכבות. אם תלחצו אותי אודה שראיתי פה ושם ארנב לבן עם שעון כיס, ואסכים לספר כי רדפתי עם סר לנסלוט אחרי הגביע הקדוש, ואף יריתי חצים אל השערה ביער שרווד. הפלגתי על התמזה עם חברים טובים, ותמיד, תמיד ידעתי לשמור על הרוח הבריטית ההולמת ג'נטלמן אמיתי.
ובתור שכזה, אני מרגיש חובה של כבוד לספר לכם שבימים אלה יצאה לאור בעברית ספר זכרונותיו של ידידי הותיק, הוראס רמפול קשישא* מאולד ביילי, הפותח את ספרו ממש כך
אני, הוראס רמפּוֹל, פרקליט וסנגור, שביום הולדתי הבא אהיה בן שישים ושמונה, שכיר יום באולמות בית המשפט אולד ביילי, בעל לגברת הִילדה רמפול (המכונָה תדיר בפי "זאת שיש לציית לה") ואב לניקולס רמפול (מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת בולטימור; תמיד הייתי גאה מאוד בניק); אני, שראשי מלא ברציחות ישנות, בהרפתקאות משפטיות ובטורי שיר מצטלצלים מתוך "ספר השירה האנגלית של אוקספורד" (במהדורה שערך סר ארתור קווילֶר-קַאוּץ'), ובצדם בקיאות של ממש בכתמי דם, סוגי דם, טביעות אצבעות וזיופים במכונות כתיבה; אני, שכיום הנני הקשיש שבחברי משרדי, נוטל את קולמוסי בגילי הנכבד בעת הפוגה בעסקים (יש איזה שפל בפלילים כרגע, כל הפושעים המצטיינים יצאו כנראה לנופש בקוסטה בראווה) כדי להעלות על הכתב כמה מעלילות הגבורה שלי (ובתוכן אי-אלו תבוסות מבישות) בבתי המשפט, ובכך חזקה תקוותי להרוויח פרוטה או פרוטותיים שלא מיד יניחו עליהן יד רשויות מס ההכנסה, או הנרי לבלרי, או זאת שיש לציית לה, ואולי אף להצהיל מעט את רוחם של מי שכמוני מוצאים במערכת המשפט הבריטית מקור לא נדלה לשעשוע חף מזדון.
אני משוכנע שהנרי הלבלר, הדוד טום הזקן, ירוצו לקרוא. הטימסונים בוודאי ישמו לראות איך תרומתם לחיי הפשע באנגליה זכתה לכבוד המגיע לה, וגם מיס פילידה טרנט ידעה להעריך את רמפול ותעלוליו. ארסקין-בראון, אני מניח, לא יהיה לגמרי מרוצה מהסיפורים, גם גתרי פדרסטון לא ישבע נחת, אבל הוא אף פעם לא מרוצה משום דבר.
=======
* "רמפול, פרקליט פלילי" נכתב על ידי סר ג'ון מורטימר (1923 – 2009) הספר, שהוא הראשון בסדרת עלילותיו של רמפול יצא לאור ב1978, תורגם כעת לראשונה לעברית על ידי מיכל אלפון ויצא לאור בהוצאת "אחוזת בית ספרים".
דמותו של רמפול נוצרה בדרמה טלויזיונית בשנת 1975, בה שיחק את דמותו של רמפול ליאו מק'קרן ( 1920 – 2002 ) הדרמה הייתה לסדרת טלוויזיה פופולארית.
הכל בסדר, רק שהשביעיה עד כמה שאני זוכרת, שתו לימונדה ואכלו תופינים. לא?
היינו ילדים וזה היה מזמן
פינגבק:המחבר « ספר חברה תרבות
פינגבק:רמפול – פרקליט פלילי
פינגבק:רמפול – פרקליט פלילי / ג’ון מורטימר / ביקורות