פנו אלי רבים ושאלו, הי – מה עם האופניים? חודשיים חלפו ולא סיפרת כלום, לא רמזת מאום. נכון, הזהרת שלא מדובר בקאמבק הגדול ביותר מאז הקאמבק הקודם, ובכל זאת. אמרת שאתה חוזר. ומה קרה? הם מוסיפים ושואלים בדאגה, האם שוב האופניים בכו מאד והקסדה מתייפחת שבעתיים? ספר ספר, הם אומרים. הצליח לך?
שבוע הספר תכף נגמר. לפני שכל הספרים יחזרו לארגזים, בני המזל שביניהם ילכו למבצעים והאחרים לחשכת המחסן – פוסט מסכם עם המלצות על שני ספרים חשובים שקראתי, ועוד כמה שאני חושב ששווה לראות ואף לקרוא.
תגובה אפשרית לתומר פרסיקו. בפוסט שלו "הלכה אנד דה סיטי" מספר לנו על פועלו של ראש העיריה של ניו יורק, שמבקש לאסור את מה שהיה מותר עד כה, ומבקש לגזור גזירה שווה בין חוקי ההלכה לחקיקה שמנסה ראש העיריה של ניו יורק להחיל בעירו. הניתוח יפה ומעניין, אך הוא נסמך על כמה הנחות יסוד, נפוצות אמנם, אך מטרידות.
גם השנה, למרות החוקים והדיבורים, ביריד נדרשה ממך יכולת מתקדמת באריתמטיקה שימושית. למשל – אם תקנה ספר אחד תקבל 30% הנחה מהמחיר הקטלוגי. אם תקנה שניים, תקבל כבר חמשים אחוז הנחה. אבל אם אתה רוצה, אתה יכול לשלם על השניים את המחיר המלא (שזה בערך אפס אחוז הנחה) אבל תקבל יחד איתו שלשה ספרים לפי בחירתך. אם תקנה עוד אחד, תקבל גם תירס חם מהמוכר בפינה, ונשיקה מהסופר.
ההצעה לחקיקה הנקראת "חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ב – 2012." ומכונה גם "חוק הספרים" זכתה לדיון ציבורי רחב ולחשיפה רבה במיוחד עכשיו, בשבוע הספר. נראה לי שבעניין התועלת, או הנזק הצפויים לסופרים, לספרות ולקוראים כבר נאמר כמעט הכל. גם אני התלבטתי בשאלה הזו, וכדי לנסות לגבש דעה משלי, ולשם כך ביקשתי לקרוא את ההצעה עצמה. (ותודה לתמר פלג מ"הספריה החדשה" שהעבירה לי עותק), לקחתי איתי את אדורנו והורקהיימר, שיעזרו.
הויכוח אודות "החוק הצרפתי" טרם נשלם, ואף זכה לעידוד השנה סמוך לשבוע הספר. למרות שיחות שערכתי עם סופרים ונשות הוצאה לאור, אני לא בטוח שהבנתי כיצד יתרום החוק המוצע ל"בעיית הספרות", האם הכל באשמת סטימצקי וצומת ספרים או אולי מה שהם באמת מציעים הוא שאנשים (אחרים) יכתבו פחות ספרים. כך או כך, בענין אחד אני מסכים איתם ועם אריק איינשטיין – אסור לשכוח את הספרים הישנים. ולכן אפתח את סדרת שבוע הספר שלי בפרויקט ספרים שיצאו לאור בשנים הקודמות. והיום – להיטי הבלוג, חתרנות חרדית וגאולה.