פוסט בחירות

מה בדיוק קרה. אחר כך אפשר לשאול למה. כפי שאומר פתגם ידוע שהמציא חכם תימני ממוצא פולני – "תמיד עליך להיזהר מלבלבל בין המציאות לדעתך על המציאות". במיוחד אם אתה סבור שהיא לא ממש מציאה. החיסרון הברור הוא שאנחנו לא יכולים לנתח באמת מציאות אלטרנטיבית ולכן צריך להיזהר מחכמה שלאחר מעשה. אבל אם כולם יכולים למלא את עיתוני השבת בהסבר למה טעינו (כלומר הם טעו) ומה צריך לתקן (כלומר האחרים צריכים) וימשיכו להפטיר כאשתקד או לפחות כמו לפני שנתיים, אז גם לי מותר. בבלוג שלי אי אפשר לעטוף דגים.

בהדי הדדי דרשה לפורים

מין רצון כזה לכבוש ולמשמע כל גילוי של שמחה אמתית, ולכנות אותו ליצנות. שבמקרים קשים אף כונתה ליצנות דעבודה זרה. ולא שהבנתי מה זו ליצנות של עבודה זרה, אולי משהו כמו "זאוס, בעל זבוב, ועשתורת נפגשים במטוס. פתאום אומר בעל זבוב.." אבל זה היה כינוי גנאי חריף למדי.

הברמס פוקו רוטשילד ויוסי

נראה לי שלכל אחד שהיה פה בקיץ 2011 יש דעה על מה שקרה. למי שהיה בחו"ל, בפתח תקווה או שסתם היה עסוק אזכיר כי בקיץ ההוא יצאו המוני בית ישראל לרחובות. נטו אוהלם בשדרות והניפו שלטים בכיכרות. "המחאה החברתית" קראו לזה, והעם דרש (בקצב אחיד) צדק חברתי. החודשים והשנים חלפו שלג וגשם וחום חלפו עברו אך נראה שהענין בנושא לא תם.
קריאה בספרו של יוסי יונה "סדקים בחומה – המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים" שיצא ממש עכשיו בהוצאת כתר.