בסוף ספרו החשוב "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", אומר ג'ון מיינרד קיינס
אבל מעבר להלך הרוח השורר עתה, רעיונות הכלכלנים והפילוסופים הפוליטיים, בין כשהם צודקים ובין כשהם שוגים, חזקים מהמקובל לחשוב. אכן, העולם כמעט ואינו נשלט אלא בהם. אנשי מעשה, המאמינים שהם עצמם משוחררים מהשפעות אינטלקטואליות כלשהן, משועבדים בדרך כלל לכלכלן כלשהו שעבר זמנו. שליטים מטורפים, השומעים קולות המנסרים בחלל, שואבים את רוח התזזית מחיבוריו של כתבן אקדמי שאבד עליו הכלח, מובטחני שיש הגזמה רבתי בהערכת כוחם של אינטרסים משוריינים לעומת רעיונות המחלחלים בהדרגה. אמנם, לא מיד אלא בחלוף זמן מסוים; שכן, בשדה הפילוסופיה הכלכלית והמדינית, מעטים האנשים המושפעים מתאוריות חדשות אחרי שהגיעו לגיל עשרים וחמש או שלושים שנה. לכן, אין זה סביר להניח כי הרעיונות שעובדי הציבור והפוליטיקאים ואפילו התועמלנים ינסו להחיל על המאורעות השוטפים יהיו הרעיונות החדשים ביותר. אבל במוקדם או במאוחר, רעיונות ולא אינטרסים משוריינים הם שישפיעו – אם לטובה ואם לרעה. (עמ' 268)
תזכרו את זה כשאתם קוראים על השוק החופשי שהוא הדרך הטובה ביותר לעשות כל דבר.