מאחורי התמונות במוזיאון, קייט אטקינסון, מאנגלית: יעל אכמון, הוצאת ינשוף תשס"ה, 388 עמ', 88 ש"ח
משפחתה של רובי לנוקס מורכבת משרשרת ארוכה של נשים אומללות הנשואות לגברים חדלי אישים המתים זה אחר זה במיתות משונות, לאורך ההיסטוריה של אנגליה במאה הקודמת. ג'ורג', אביה של רובי מכלה שעותיו בחברת נשים זרות, אימה, באנטי, מקוננת על מר גורלה, אחיותיה שהאם, באנטי, קוראת להן תמיד "פטרישה, ג'יליאן, פ–, רובי, נו את", כולם גרים בדירה קטנה מעל חנות החיות שלהם. עוד דמויות המלוות את ילדותה הן התאומות שרובי בטוחה שהן חייזריות, לוסי-וידה, דוד אשמאי זקן ועוד קרובי משפחה אין ספור, הנכנסים ויוצאים לסיפור ומשתלבים בו כבפזל רב דורי. יחד איתם רוחות הבית המלוות אותם בנאמנות מאות שנים, כלב ותוכי.
"מאחורי התמונות במוזיאון" ספרה הראשון של קייט אטקינסון, יצא לאור ב 1995 ותורגם לאחרונה לעברית. הספר, שזכה לשבחי הביקורת באנגליה, הוא סאגה משפחתית הפרושה על כל המאה הקודמת שנעה בשני צירי זמן המתלכדים בסופו. הציר המרכזי מתואר דרך עיניה של רובי לנוקס, המספרת בגוף ראשון על חייה בין השנים 1951 ועד ל1992. הציר השני, הנקרא בספר כ"הערות שולים", מתחיל עם חיי סבתה ומתלכד עם חייה של רובי עצמה בסוף הספר.
הסיפורים בספר, דמוי האוטוביוגרפיה, מתוארים בלשון הווה, כמעט כולם ריאליסטים, על אף שהם כוללים את העתיד להתרחש. שיטת סיפור זו ממקמת את רובי כמספרת שיודעת הכל ורואה הכל מאז היותה עובר ברחם אמה. דרך חוויותיה כתינוקת, ילדה, נערה ואשה. למרות אי האפשרות ההגיונית שבתיאור כזה, החן שבו שובה לב. אטקינסון יוצרת תנועה שכמעט לא מורגשת בין ראיית עולם ילדותית למחשבה מפוכחת של כותבת מבוגרת, נותנת עומק לתיאורים והופכת אותם לאמינים. תיאור התמודדותה של הילדה רובי, עם השדים המתחבאים מתחת למיטה הזרה, בבית בו היא מתארחת, הזכיר לי את תחושותי כשהלכנו בליל הסדר אצל סבתא וסבא, לישון אצל השכנים המפחידים.זהו ספר המעורר את העצב המתוק של הילדות, עת בה הדמיון והמציאות משמשים בערבוביה. ספרה של אטקינסון רצוף בתאונות קטלניות, צרות משפחתיות, חוסר נאמנות, מצוקות, ושאר פגעים ונגעים, אך למרות זאת היא מצליחה לשמור על סגנון משעשע ואופטימיות זעירה.
אטקינסון כותבת מנקודת מבט נשית, ולי, כגבר קורא, הייתה זו הזדמנות מיוחדת לחוות עולם בו היותך אשה הוא המובן מאליו של הקיום.
תכננתי לסיים את הסקירה באמירה כי "מאחורי התמונות במוזיאון" הוא ספר מצוין לבלות איתו ערב חורפי. דא עקא שמבקר נכבד בעיתון המתחרה הקדימני, ואף החורף עצמו בושש מלהגיע. לפיכך אסכם ואומר, זהו ספר נפלא, תחת השמיכה בחורף, ליד הברכה בקיץ, עם הענן בסתיו ובשדה פורח באביב.