"לא לא ולא צוחק הגוי פה יש מסחר הגון
תמורת החמישים קיבלת כבר את הניגון
זה לא הולך ביחד
ושיר אינו חינם".
(בלדה על סוס עם כתם על המצח – יורם טהרלב)
הפוליטיקה של הטכנולוגיה, יובל דרור, הוצאת מפה, תשס"ו 2006 , 177 עמ' , 64 ש"ח
האם לטכנולוגיה יש פוליטיקה? האם בחירה בחפצים דוממים מסוימים ולא אחרים היא בחירה ערכית? פוליטית? רבים ישיבו – לא ולא . הטכנולוגיה היא כלי והאדם הוא זה שיקבע מה יעשה בה. ברצותו מאריך וברצותו מקצר. ספרו החדש של יובל דרור, "הפוליטיקה של הטכנולוגיה" עוסק בשאלה זו ממש. יובל דרור הוא עיתונאי ופרשן טכנולוגיה ותרבות. דרור מבקש לטעון שאי אפשר להפריד בין הטכנולוגיה לבין הפוליטיקה שהיא מייצרת. דרור פותח בסיפורם של הלודיטים, קבוצת עובדים מאנגליה של המאה התשע עשרה, שניסתה להלחם במכונות האריגה שאיימה על פרנסתם ויותר מכך – על אורח חייהם. דרור מסביר כיצד הטכנולוגיה של המהפכה התעשייתית, הניטרלית לכאורה, יצרה מעמדות חדשים ושינתה את פני החברה. לפעמים ההשפעה אינה כה גלויה. דרור מספר על גשר המחבר שני אזורים בלונג איילנד שבניו יורק. לכאורה, גשר הוא רק גשר. מסתבר ששם ובעוד מקומות נבנו הגשרים נמוכים במיוחד, כך שאוטובוסים לא יוכלו לעבור תחתם. בכך מנע המתכנן הגזעני גישה חופשית לים ולאתרי הנופש משחורים, שהיו רוב הנוסעים בתחבורה ציבורית באותה תקופה.
פרק מעניין נוסף הוא סיפורה של טכנולוגית הmp3 . לכאורה עניין טכני – דרך לדחוס קבצי מוזיקה לעשירית מהנפח שהם תפסו עד כה, בלי לפגום באיכותם. למעשה, עם התפשטות האינטרנט המהיר, הטכנולוגיה הזו שיצרה את האפשרות להעביר במהירות קבצי מוזיקה מכל מקום לכל מקום, שינתה אולי לתמיד את הדרך בה מופצת המוסיקה מהאמן היוצר אל הקהל. זוהי גם הטכנולוגיה בה משתמשת ישיבת הר עציון להפיץ שיעורי תורה בבית המדרש הוירטואלי שלה.
האם ניתן להתעלם מהטכנולוגיה וליצור בועה המנותקת מהשפעותיה התרבותיות? דרור טוען שלא. אך הוא קורא לנו להיות מודעים להשפעות הנרחבת של הטכנולוגיה על חיינו ועל הדרך בה אנחנו חווים את העולם.
ספרו של דרור אינו מעמיק יתר על המידה, ואינו מלא בז'רגון טכנולוגי שעלול להרחיק את הקורא שאינו מצוי בתחום. עם זאת הוא אינו מדרדר לשטחיות יתר. דרור עומד במטרתה של ההוצאה, כפי שהיא כתובה על דש הספר "… לתת לקוראים מבט ממצה, מעודכן וידידותי בנושאים שונים ומרתקים". למתעניינים בתחום אמליץ לקרוא את הספר "הקתדרלה והבזאר" הספר מופץ באופן חפשי ברשת ואפשר להורידו ללא תשלום.
את הטור הזה כתבתי במחשב נייד בבית קפה ירושלמי. ועכשיו – אשלח אותו בדואר אלקטרוני אל העורכת, אותה לא פגשתי פנים אל פנים מעולם.
התפרסם לראשונה בעתון הצופה 08/05/06