בארץ עתיקה, אמיטאב גוש, מאנגלית : עדי גינצבורג-הירש, הוצאת חרגול, 2005 תשס"ה, 335 עמ', 83 ש"ח
אנתרופולוג הודי הגיע לכפר מצרי בדלתא של הנילוס, בשנות השמונים של המאה הקודמת. אברהם בן יג'ו, סוחר יהודי בן המאה השתים עשרה יצא מעירו שבצפון אפריקה והתיישב בהודו, שם ניהל עסקים בינלאומיים. שניים אלה הם גיבוריו של הספר "בארץ עתיקה" שנכתב ב 1992 , תורגם עתה לעברית ויצא לאור בהוצאת "חרגול". הספר קריא ומרתק, אך הוא איננו "רומן היסטורי" שרב בו הדמיון על המחקר. אסמכתאות ומובאות צורפו אליו, כמקובל בספרי עיון.
אמיטאב גוש הוא סופר מצליח, אנתרופולוג לשעבר, יליד כלכותה שבהודו שחי בשנים האחרונות בניו יורק. גוש משלב בספרו המרתק אנתרופולוגיה והיסטוריה, הוא אורג יחד תאור קורותיו בעבודתו כאנתרופולוג צעיר יחד עם סיפור היסטורי על אברהם בן יג'ו עבדו המוכשר, ועסקיו המורכבים החובקים ארצות וימים, שהוא יוצר באמצעות קרעי תעודות מן הגניזה הקהירית.
גוש מספר על הרפתקאותיו, המצחיקות לעתים, כאנתרופולוג בכפר נידח. למרות הנחשלות הטכנולוגית בה מצויים הכפריים, הם נחרדים לשמוע על תרבותו התמוהה של האנתרופולוג, שהם מכנים אותו "ההינדי", ותמהים כיצד מסוגלים אנשים תרבותיים שכמותו לחטוא בהשתחוויה לפרה, או גרוע מזה – בשריפת מתים. גוש מוצא עצמו נקלע לויכוחים בנוסח תרבותו של מי עדיפה. לנוכח זכרונותיו על חוסר הסובלנות הקיצוני המתרחש בארץ מולדתו, בה מעשי טבח ורצח הדדיים על רקע דתי הם מעשה של יום יום – הוא מתקשה בעצמו להכריע.
הספר איננו רק אוסף מהנה של סיפורי מעשיות. באמצעות הסיפורים הללו מתעמת גוש עם ההיסטוריה של האנתרופולוגיה והיותה, בראשיתה, חלק מהפרויקט הקולוניאליסטי. באנתרופולוגיה הקלאסית, מגיע החוקר הלבן מתרבות שנתפסה בעיניו עליונה, אל "ילידים פרימיטיביים" צופה בהם ומביא את רישומיו אל הקורא הלבן באירופה. גוש מערער את המבנה הזה. הוא עצמו יליד מה שמכונה "העולם השלישי", תלמיד באוניברסיטה בהודו. בכפר במצריים הוא המשכיל המייצג את האינטליגנציה, אך בד בבד הוא בעיניהם בור נבער המאמין באמונות טפלות.
גם הסיפור השני המשולב בתוך הספר, על הסוחר היהודי ועבדו ההודי, מאתגר תפיסות מערביות. גוש מייצר היסטוריה לאזור שנתפס כחסר היסטוריה. מזכיר לנו את סיפורה של הגניזה הקהירית, ירושה היסטורית של יהודים שישבו שנים ארוכות במצרים, שנלקחה על ידי החוקרים האירופאים. ושוב מתערבב הסדר, ועבר ועתיד מתחברים. גוש ההודי כותב באנגלית על טקסטים עבריים. בסופו של הספר, הולך גוש לבקר קברו של קדוש שהמוסלמים מציינים את יום פטירתו מדי שנה. זהו "סידי אבו חצירא" המוכר אצלנו בשם רבי יעקב אבו חצירא, סבו של ה"בבא סאלי".
התפרסם לראשונה בעתון הצופה