"ארבעה חודשים ועוד שבוע ימים נדרשו לחסוס מאגנו לבנות את הדרקון הנוקם, כשהוא שופך על מלאכת הרכבתו את כל זיעת תסכולו החמוצה. כמעט לא אכל כלום במשך אותם חדשים, בהם שקע כל כולו בליקוט קפדני של חלקים, בהרכבתם, ולאחר מכן בהתנעת המכונה אשר הסתתרה בקרבי היצור. חסוס מאגנו רצה ללמד לקח מר את תושבי העיר. כמו בסיפור ששמע מפיה של מארו בילדותו, הוא קיווה כי בעזרת היצור האימתני, יצליח לזרוע ברחביה את הרפש שלתוכו צמח, כנקמה על העוול שנעשה לו"(עמ' 29) |
מסכת התלאות של חסוס מאגנו ונקמת הדרקון, רינת שניידובר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרא בית ההוצאה לאור של איגוד כללי של סופרים בישראל, 2006 תשס"ו, 192 עמ', 78 ש"ח
חסוס מאגנו לא נולד מהים. הוא נולד מהאשפה. גילתה אותו מארו, בתה לכאורה של צ'אצ'ו שחייה עם בן זוגה הבריון על הר של אשפה שניצב בלבה של עיר אחת. חסוס יודע שמקומו איננו בין ערימות הזבל, וגם כשאחותו המתבגרת מוצאת את פרסתה בזנות, הוא ממשיך לקוות ומנסה לצאת מהזבל אל האנשים היפים אליהם הוא באמת שייך. כצפוי הוא נכשל במטרתו והוא מתכנן נקמה איומה ונוראה בתושבי העיר. רכוב על הדרקון הוא יוצא אליהם.
חסוס הוא גיבור הסיפור הראשון בקובץ "מסכת התלאות של חסוס מאגנו ונקמת הדרקון", שכתבה רינת שניידובר. שניידובר, שזה לה ספרה הראשון, נולדה ב1978 ועלתה לארץ לבדה בגיל 18 . הספר כולל שנים עשר סיפורים מרגשים, טרגי קומיים הכתובים בעברית עשירה ובכשרון רב.
"שנותיה האחרונות של סבתא פאני שטיינברגר" מתאר בהומור נוגע ללב, מקאברי כמעט, את רצונה של סבתא להחלץ מהמוסד בו אושפזה. הסיפור המתואר דרך עיניה של הנכדה מצליח להעביר תום ילדותי עם ראייה מפוכחת ומרירה. הסיפור "ברית המילה של שמעון הירש" מספר על שתי נערות הוללות במקצת החיות בכפר היהודי "נייע לודז'" בו כולם התחתנו עם כולם ולכן אין כמעט אחד שאין לו מום כזה או אחר. הרב מתהולל עם תאומות סיאמיות, ונערות כשרות מבלות בחברת אופנוענים. "דירתה של אופליה פראט" הוא על איש אחד ואהובתו, שלאחר מיתתה הוא מבלה מדי שנה במיטתה עם בתה. הגיבורים של שניידובר מנסים בכל כוחם להחלץ מהמצוקות כל אחד בדרכו, מעטים מצליחים רובם מתנפצים אל הסלע. שניידובר כותבת. סיפורים יצריים ואפילו כשהיא מתארת חלומות פרועים במיוחד של אשה על נהגי משאיות אין כאן מלה שאינה ממין הענין. העלילות מסתבכות ומשתזרות בתוך עצמן, מלאות הפתעות והומור המהול בכאב מרומז. פרוזה עשירה ודחוסה, תענוג לקרוא.
הספר יצא בהוצאת "ספרא" בית ההוצאה לאור של איגוד כללי של סופרים בישראל, המוציא לאור ספרים ללא מטרות רווח אלא לקידום התרבות העברית. אינני יודע מספיק מה הם שיקוליהן של הוצאות הספרים, אך אני הייתי מתפלא מאד אם מי מהלקטורים של אחת ההוצאות היה דוחה ספר מצוין זה.
🙂
🙂