היו שלום ותודה על הדגים

"בזמנים כאלה אני מצטער שלא הקשבתי למה שאמרה לי אמי כשהייתי צעיר" "למה? מה היא אמרה לך?" "איני יודע, לא הקשבתי" (מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, דוגלס אדאמס)

 

 

אודי, בחולם, ינק מהסיגריה הדמיונית שלו וכעס על המזכירה. הוא לא קיבל את החיסון השלישי לפני הנסיעה לקו-טנ-גנט, אי טרופי זעיר באוקיינוס ההודי, משולש כמובן בו הטמפרטורה תמיד 27 מעלות. בצד השני של העולם הזמינה הנסיכה אלפא-בראבו, חובבת המטוסים, מגדת עתידות למסיבת הרווקות שלה. לנסיכה שער שחור ועיניים כחולות, מלוכסנות. כמו לנסיכות באגדות. לאודי יש רק טרייניג כתום, ובכל מקום שאליו הוא מגיע חושדים בו אנשי הביטחון. שאיפותיו מוגבלות למדי. הוא רוצה למכור למלך האי מערכת תומכת החלטות ולהספיק לחזור הביתה בזמן למשחק של מכבי תל אביב. הוא לא הבין למה הבוס החלקלק שלו הכריח אותו להסתפר, ועד היום לא חשב שהוא  צריך לדעת קונג-פו.
 
אודי הוא גיבור הספר "שלושה דברים לאי בודד" שכתב יואב אבני בהוצאת זמורה ביתן. אבני "מתגורר בתל אביב עם אשה ובת, ומשתמש בהיי-טק כדי לשלם את החשבונות", זהו לו ספרו הראשון.  
אודי מגיע לאי הקטן, ופוגש את המלך הנרי C בנו של הנרי B ונכדו של הנרי, מייסד השושלת. הנרי C הוא חובב גאדג'טים אלקטרוניים, מונרך נאור שחזונו הוא להפוך את האי הקטן לידידותי לתיירים. בניגוד למלך הקודם שתיעב אותם ואסר על כניסתם ויציאתם מהאי. הנרי C  חוקק את "תקנות השיחה הטובה" האוסרות על  כל אזרחי האי לדבר בשפת האם שלהם – הקו-טנ-גנטית כאשר לשיחה מצטרף תייר. אודי מנסה למכור למלך את המערכת החדשנית – האדוויסר, שתייעץ למלך  בקבלת החלטות. ולעזור ליואל -הבוס שלו-  להשתלב בדרך ערמומית כלשהי בפרויקט עתיר ממון העתיד להתרחש באי. העניינים כמובן מסתבכים והולכים, לפעמים רצים. מה קרה למכונת הייעוץ שהפכה אופטימית פתאום? מדוע איש הקונג פו צבע את זקנו לבלונדיני? מה חשבה הנסיכה כשאודי טען שהיא דיילת? מה כתוב על חולצתו של מאמן הקונג פו שאהב נעליים יקרות מארצות הברית? ומה יקרה לאקדח שהופיע במערכה הראשונה? כל השאלות הללו מתבררות במהלך הספר המרתק והמשעשע הזה.
 
אבני מצליח לספר סיפור עם הגיון פנימי שבמסגרתו הפעולות המשונות של הדמיות נראות סבירות. אפשר להגדיר את הספר הזה כקומדיה רומנטית, סיפור מסע, מעשה בבת מלך או אפילו ספר מדע בדיוני. יש בו קצת מכל דבר. אבני במבט אירוני יוצר סאטירה חייכנית על גבריות, ישראליות, רומנטיקה, על תדמית המזרח בעיני המערב בכלל. על גב הכריכה מסופר כי דוגלס אדאמס הוא מהסופרים החביבים על  אבני, ואכן השפעתו על הספר  ניכרת. אבני כותב בהומור, אך לא נופל לסלפסטיק. הטקסט מתוחכם, אבל איננו מתחכם.    
 
 
ספר נעים, מעורר חיוך. והוא מושך אותך להמשיך  ולקרוא את הספר עד תומו ולדעת מה עלה בגורלם של הנסיכה אלפא בראבו ואודי, היועץ הטכני שלא ידע מאומה על יעוץ או על טכנולוגיה. אבני אינו דוסטוייבסקי, אך הוא גם לא מתיימר להיות. למי שייטול את הספר לידיו מובטחות כמה שעות של קריאה מהנה, שבסופן אולי יוותרו לו כמה מחשבות והרהורים על החיים, היקום וכל השאר.

 

 יתפרסם בעתון "הצופה" בטורי "קראתי ספר"