כוכבים בחוץ

"בשנים הבאות גדלו ילדים שמעולם לא ראו את הירח במו עיניהם. אנשים צעירים ממני בחמש או שש שנים בלבד התבגרו בלי שיכירו את הכוכבים חוץ מאשר באמצעות סרטים ישנים וקומץ קלישאות שאיבדו ממשמעותן. פעם, בשנות השלושים לחיי, השמעתי את שירו של אנטוניו קרלוס ג'ובין קורובאדו – "לילות שקטים של כוכבים שקטים" לאישה צעירה ממני, והיא שאלה אותי, עיניה רחבות ורציניות ,"הכוכבים באמת הרעישו?" "(עמ' 28)

 

סחרור, רוברט צ'רלס ווילסון, מאנגלית : דוד חנוך, הוצאת גרף, 2006 תשס"ו, 494 עמ', 84 ש"ח

לילה נעים של אוקטובר. טיילר דופרה ישב על הדשא ליד "הבית הגדול"  יחד עם חבריו בני השלוש עשרה – התאומים דיאן וג'ייסון לוטון. השמיים היו בהירים והם התבוננו בהם דרך המשקפת החדשה שקנה אי די לוטון,  אביהם של התאומים. לפתע, בבת אחת, נעלמו הכוכבים כולם, ואיתם הירח. כל לווייניי התקשורת נפלו לארץ, והתקשורת הבינלאומית קרסה באחת.  ג'ייסון ניסה לעודד את דיאן, בעודם מחכים באימה לדעת האם תזרח שוב השמש.  
שלשת החברים והכוכבים שנעלמו הם גיבוריו של הספר החדש "סחרור" שכתב רוברט צ'רלס וילסון, סופר מד"ב נחשב בתחומו. הספר הוא מז'אנר המד"ב הטכני, וזכה בפרס "הוגו" בקיץ האחרון ויצא בעברית בהוצאת "גרף" סמוך ליציאתו לאור בארה"ב. הסיפור מובא בקולו של טיילור המבוגר, ונע בשני צירי זמן. פרקי זמן הווה נקראים כולם "ארבע כפול עשר בתשיעית  לספירה" (שזה לטובת מי ששכח פרקו במתמטיקה – ארבעת אלפים מיליון), פרקי זיכרונות מהעבר נקראים בשמות מתאימים. כמקובל בכתיבה באופן זה, לקראת סוף הספר מתאחדים קווי הזמן.
 
טיילר דופרה ,המספר, מתאר מה קרה לעולם מאז היום בו נעלמו הכוכבים. זמן לא רב אחרי אותו לילה, התברר כי העולם נעטף בכיסוי שישמור עליו מהיקום החיצון. לאנשי כדור הארץ נותר לתהות מי הם אלה היכולים לפעול בקנה מידה קוסמי שכזה, ומדוע עשו זאת. האם כוחם של אלה יעמוד להם כאשר השמש תתקרב לכלייה, תוך ארבעים או חמשים שנים לכל היותר. יחד איתו פועלים בתוך בספר חבריו מילדות, ג'ייסון הגאון שיחד עם אביו מנסים לשנות את גורל האנושות והיקום, ודיאן – שמוצאת מפלט בנישואים תמוהים וחיים בכת דתית אזוטרית.
אפשר לראות בספר הזה גרסה מפותחת ומתקדמת יותר לספרו הקודם "הכרונוליתים" שאף הוא עוסק בסוג של קטסטרופה עולמית, ובטכנולוגיה חדשנית המתייצבת אל מול בני האדם המשתאים.
"סחרור" הוא ספר דחוס ועמוס. ווילסון מטפל בנושאים רבים כל כך. חיים בתחושה שכדור הארץ יאבד עוד כמה עשרות שנים, אהבת נעורים לא ממומשת, שאלוות של גורל וייעוד, קטסטרופה כלל עולמית, תנועות משיחיות, מכונות המשכפלות את עצמן, תבונה על אנושית, רפואה עתידנית והכל ביחד בספר בן חמש מאות עמודים בסך הכל. הספר מצוין, אך אינו מושלם, לפעמים נדמה כי המחבר אינו מצליח לשאת את עומס הציפיות שהוא בונה במהלכו ולקראת הסוף יש תחושה של "מכירת חיסול" ופתרון לבעיות רבות מדי שנבנו לאיטן במהלך הספר.  
 
 כך או כך, זהו ספר משובח במיוחד. מתאים לחובבי הז'אנר וגם לאלה שלא נטלו ספר מד"ב לידיהם מעולם, וחפצים לפתוח בספר שהוא מהטובים שיצאו לאור בתחומו בשנים האחרונות.

 

יתפרסם מחר בטור "קראתי ספר" בעתון "הצופה"