הקסם האפל של נוברדוק

 

 

"בנובהרדוק, טפחו את הכרת ושפלות האדם, ההכרה כי עלול הוא לרדת מטה–מטה, בלכתו כסומא בארובה, אחר נטיותיו השפלות השוכנות בעמקי–נפשו, "כי יצר לב האדם רע מנעוריו, כי הוא "עיר פרא יולד". אין גבול לשפלותו, ואין קצה למעמקי–ירידתו. ואם רוצה הוא להינצל מכל זה, לצאת חופשי ממאסר–יצריו – עליו ללחום נגדם בשצף–קצף, בתוקף ועוז. – "לעולם ירגיז אדם יצר–טוב על יצר–הרע" – אז יוכל לנתק את כבליו מעליו. זהו – בקווים כלליים – מהלך מחשבתה של נובהרדוק. ועל מהלך מחשבה זה מבוססים גם דרכי–חינוכה, אשר הנם: הרגזת יצר–הטוב על יצר–הרע. יש ללחום ביצר הרע באמצעים רדיקליים. כל האמצעים – אף המשונים והמוזרים ביותר – כשרים הם. אם יש בהם ניגוד לאיזו מידה רעה וניסיון להכנעתה." (צבי קפלן," נובהרדוק, קלם וסלבודקא"  מובא באתר דעת )

מנחם סוקלובר יוצא מן הישיבה אל הסערה שבחוץ. אך הסערה שבלבו קשה יותר. הערב יתקיים ה"וועד". האסיפה בה מקבלים עליהם תלמידי הישיבה לא לעזוב את תונעת המוסר הנוברדוקאית למשך כמה שנים. מנחם סוקלובר יודע שעליו להכריע, לכאן או לשם.
סוקלובר וחבריו לישיבת "בית יוסף" מזריטש, מהחשובות שבישיבות הזרם הנוברדוקאי הם גיבוריו של אוסף הסיפורים "נוברדוק" של שמואל בן ארצי. 
 
שמואל בן-ארצי, נולד ב1914 בפולין ועלה ארצה בשנת 1933. היה בין מייסדי ישיבת "בית יוסף" (נובהרדוק) בבני ברק. לאחר זמן עזב את הישיבה והתקרב לחוגי החלוצים בבני ברק ובפתח תקווה. הוסמך להוראה ועסק בחינוך ובניהול בתי ספר שנים רבות, עד ליציאתו לגמלאות. פירסם קבצי לימוד ביהדות, ספרים ושירים. הספורים בקובץ אינם חדשים והתפרסמו זה מכבר בבמות שונות. כעת הם יוצאים לאור במהדורה מחודשת בהוצאת ידיעות אחרונות.
 
הקובץ כולל חמשה סיפורים הערוכים בשני חלקים. "פרחי נוברדוק" עוסק בתלמידים בישיבת מזריטש, ישיבה מיסודה של תנועת המוסר הנוברדוקאית. הראשון שבהם "קבלת שבתי" מספר על בחור צעיר השוקל לקבל על עצמו "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", כלומר להישאר בישיבה לכל ימי חייו ולפרוש בכך מן העולם. השני "תקופת הבדידות" על תלמיד הנאבק באהבתו לטבע, ו"נפתלי בריסקר חזר באלול" על מקומה של התשובה ועל אלה שלא שבים.
החלק השני "אראלים" מספר על דמויות מתולדות תנועת המוסר. הרב זונדיל מסלנטר, ו"הסבא מנוברדוק" – הרב יוסף יוזיל הורוויץ.
 
בן ארצי כותב על נוברדוק כמי שהיה שם. שלא כמו גראדה (למשל בספרו "צמח אטלס" ובצורה מפורשת הרבה יותר בסיפור "הפולמוס שלי עם הירש ראסייאני") אין כאן מחלוקת בוטה או הסתייגות גורפת מעולם תנועת המוסר בכלל, והזרם הנוברדוקאי בפרט. אצל בן ארצי ניכרת סימפטיה לדמויותיו ולעולמם הדתי והנפשי, הכרוכה בביקורת על בחירותיהם. המוטיב החוזר בכל הסיפורים הוא ההתלבטות בין חיי הפרישות והמוסריות הקיצונית שדורשת נוברדוק לבין חיי העולם הזה, מחוץ לישיבה, אך בתוך העולם היהודי. "העולם הזה" במשמעות הפשוטה חיים נעימים של עושר וכבוד, אך יותר מכך בן ארצי מציג את המעורבות בעולם כאחריות מוסרית לסביבה המשפחתית הקרובה ולחברה היהודית כולה. גיבוריו אינם שוקלים לנטוש את העולם היהודי בכלל, והאלטרנטיבה שלהם היא חיי "בעליבתים".
בפרק "אראלים" מציג בן ארצי את הגדולים כבני אדם. הסיפור על הרב זונדיל מסלנטר הסועד את אשתו על מיטת חוליה נוגע ללב מצד אחד, אך גם מדגיש את ערכה של גמילות חסדים ואחריות לאשת נעוריך כשקולה נגד תפילה במניין. סיפורו של "הסבא מנוברדוק" גם הוא משמש לבחינה ביקורתית של ההתלבטות בין פרישות וצדקות לאין גבול, והמחיר הכבד שהיא דורשת מהאדם וממשפחתו.
 
 
לספר יש ניחוח ישן, מהטעם הפשוט שהוא אכן ישן. הסיפורים נכתבו לפני זמן רב. הסיפור "שבתי", למשל, התפרסם לראשונה בשנת תשכ"ז. לפני כמעט ארבעים שנה. אין בכך כל פסול כמובן, זהו עניין של טעם. לטעמי לפחות לא ניתן לומר עליו שעמד טעמו וריחו לא נמר.
תשאלו, מדוע טרחו והוציאו לאור מחדש ספר מלפני ארבעים שנה? הסיבה לכך, כפי שהסבירו בהוצאת ידיעות אחרונות היא תרבותית.  הספר "נוברדוק" יוצא לאור במסגרת מיזם חדש של הוצאת ידיעות אחרונות, הנקרא "פרוזה חדשה". סדרת הפרוזה הזו מבקשת להיות איכותית ונקייה משיקולים מסחריים. ההוצאה אף מבקשת להרחיב את קהל הכותבים מהקבוצה שהם כינו בחיוך "צעירי תל אביב" –  המעגל המובן מאליו של הכותבים בעת האחרונה,  ומתוך כך גם לפנות אל סוגים אחרים של קהל שלא נטה לקרוא מספרי ההוצאה. רנה ורבין, עורכת הסדרה אמרה כי כשקראה את הספר היא חשה שזו שפה לא מוכרת כמעט, שפה שאין כמותה היום. ואכן, כדי להפוך את השפה לנגישה יותר, הוסיפו העורכים הערות שוליים ובהן הסברי מלים לטובת אילו שאינם יודעים חדא מחתא מה הוא, ומיהו הרב דמתא.
דרכי להיות חשדן בכל מה שקשור לכנות כוונותיהם התרבותיות של עסקים מסחריים, אבל במקרה זה אולי מתוך שלא לשמה תצא תועלת. אמנם, קשה לדעת  כמה אנשים שאינם מן המגזר הדתי לאומי ירצו לקחת לידיהם ספר זה. חרדים הרי בוודאי שלא יראו ב"נוברדוק" של בן ארצי חומר קריאה ראוי, בשל הביקורת המרומזת שבו על צדיקים קדושי עליון. אנשים שלא שמעו על נוברדוק מימיהם ספק אם יבחרו בספר בעל השם המשונה, ויכול להיות שיראו בכך מין חומר קריאה "אקזוטי" על טיפוסים תמהונים שאינם קשורים בצורה כלשהי לעולמנו זה.  אבל כך או כך, יש לברך על המאמץ.

 

יתפרסם מחר בטורי "ספר חברה תרבות" במדור "סופרים וספרים" של "הצופה"