מישהו תובע חברה המפעילה מכירות פומביות באינטרנט, כך כתוב בדה מארקר. לטענתו המוכרים מגישים הצעות פיקטיביות כדי להעלות את המחירים.
קראו מה תגובת הנתבעת:
|
אין למנוע ממוכר להגיש הצעה מטעמו במכירה פומבית, מאחר שכוחות השוק יפעלו ממילא לאיזון מחירים – כך עולה מתגובת החברה היבואנית י.ג. סלפטר לבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אתרי מכירות פומביות באינטרנט |
בוא נקרא את זה שוב. מותר לרמות ולהטות את התהליך ההוגן של המכרז, כי כחות השוק ידאגו ממילא לאיזון מחירים. כמובן. אנחנו נרמה אותך ללא היסוס, אבל זה הכל לטובתך.
והיא מוסיפה, בלי למצמץ כלל וכלל:
|
.ג. סלפטר ציינה גם כי קיים דיון אקדמי בעניין מעורבות מוכרים פומביים בהצעות מחירים למוצרים. נטען כי יתכן שהפעילות המתוארת בתביעה הייצוגית היא פועל יוצא של כוחות השוק ושל גורמים המבקשים להשיא את רווחיהם, שבסיכומו של דבר מאזנים אלה את אלה. התערבות ופיקוח, כפי שנדרשו בייצוגית עלולים, לטענת י.ג. סלפטר, לפגוע בציבור הצרכנים. |
נרמה ונסתיר על בסיס קבוע. זה בסדר. אבל חלילה לבית המשפט להתערב בכחות השוק. זה אסור. נדמה למישהו שכל עוול שהוא אפשר לתרץ ב"כחות השוק". אפילו אדם סמית היה מתהפך בקברו.
זאת התגובה האוטומטית של מישהו מקפה דה מארקר על כל מיני ידיעות מעצבנות כאלו ואחרות ואני מרשה לעצמי לצטט אותו.
אבל האמת היא שהבעיה הרבה יותר חמורה כי בעידן הזה של הפוסט מודרניזם הרי הכל הולך ואין גבולות ברורים והאמת היא שקר והלבן הוא שחור והמחר הוא היום ואורוול מתהפך בקברו…
אולי אני אידיוט (או שלא קראתי את הפרטים) אבל אני לא מבין מה שייך עניין כוחות השוק לכאן.
אם ההצעה האמיתית הגבוהה ביותר היא X ואז האתר מציע באופן אוטומאטי X+n בשביל שגם הלקוח יעלה את ההצעה שלו אזי אין כאן כוחות השוק (במובן של שוק משוכלל עם חלוקה שווה של המידע).
הטיעון שלהם נע בין בורות לסתם פולמוסיות בניסיון לבלבל את השופט.
או שהכוונה היא שאם הלקוחות ישימו לב שמחירי הסגירה באתר הזה תמיד גבוהים מבמקומות אחרים הם יפסיקו לקנות באתר ואז הוא יסגר וכך השוק יאזן את עצמו?!
וכשאני חושב על עוד קצת אני אולי מבין. נניח שהלקוח הוא אדם רציונאלי לחלוטין. ככזה הוא עושה שיעורי בית וכבר לפני המכירה הוא מחליט שהפריט הנמכר שווה לו X שקלים ולא אגורה יותר וזה מה שהוא מוכן לשלם. נניח גם שהX הזה נמוך מהמחיר בחנויות, אחרת הוא פשוט היה קונה בחנות. אם כך – מנגנון ההקפצה של המחירים יביא את הלקוח לשלם בדיוק את מה שהוא מוכן מראש. נשמע סביר.
אלא שהלקוח הממוצע הוא לא רציונאלי והוא בא כדי למצוא מציאות, להמר ולהתרגש. כל זה, בטח טוענים באתרי המכירות, כל זה זה בעיה של הקונה. בלעעעעע.
אם החברה תציע מחיר גבוה יותר שאף אחד לא יענה לו ויציע מחיר גבוה יותר, החברה תיאלץ "לקנות" את המוצאר מידי עצמה, כלומר להשאירו בידיה, ולמכור אותו שנית .
מאחר ומטרת החברה להפטר מן המוצר, ייגרם לה בכך נזק, שיגרום לה להפסיק להזהר בשימוש בהקפצת המחירים הזאת בעתיד.
אלה הם כוחות השוק.
זה שהשוק לא רציונלי, ויש אנשים שישלמו מחיר חנות בעסקה עם ספק אלמוני מהרשת, רק כדי להרגיש "ניצחון", זו כבר בעיה אחרת.
המשפט "אי אפשר לרמות אדם ישר" נכון גם כאן.
מי שחושב שיצליח לגרום ליבואן למכור לו במחירי הפסד – שייענש על חמדנותו וטפשותו.
למכירה פומבית יש כללים וציפיות
אחד מהם הוא שהמוכר לא ינסה להטות את המחירים באופן נסתר
כל השאר, פשוט פלפולי סרק, לטעמי
בתור מי שבדיוק (בצירוף מקרים מוזר) חרש את כל פסקי הדין של בג"צ בנושא בשבוע האחרון לחברה יש כאן איזה רבע קייס,אבל רק בתנאי שהיא תוכל להוכיח שמקובל במכרזים באינטרנט שהחברה מתערבת במכרזים,שאהאדם הסביר מודע לעובדה זו ופועל בהתאם וכו' וכו'.
אבל למעשה,כיוון שהחברה לא התנתה זאת מראש (שהמכרז לא יהיה הוגן) ,הסיכויים שלה לזכות יהיו די נמוכים אע"פ שמדובר במכרז פרטי בו החוק נוהג בגמישות מסוימת עקב חוסר רצון להתערב בחופש של השוק הפרטי.
עד כמה עקום יכול להיות טיעון כמו "במכירה פומבית האדם הסביר יודע שירמו אותו"
זו רמאות פשוטה, אין פה מה להתפלפל
זה שמשהו נראה פשוט,לא אומר שהוא פשוט.
הגינות בסיסית קוראים לזה, או תום לב
ואני לא מתכוון לטיעונים משפטיים
יכול להיות שעורך דין יצירתי יצליח למצוא מתחת לאדמה איזה בדל טיעון, ושופט עייף במיוחד יקבל אותו
אבל עדיין זו רמאות להתערב בסתר ולהטות את המחיר למה שנוח לך
העניין נידן בבג"ץ די מפורסם (בית יולס),על חובת תום הלב במכרזים פרטיים,כשמחד מובאת טענת הצדק ומנגד עיקרון חופש החוזים.
הכוונה כמובן לא למצב של נוכלות ברורה אלא מקרים בהם ידוע מראש (בין מתוך שהודיעו להם ובין מתוך הנוהג הקיים) למשתתפים במכרז שהמכרז איננו הוגן
(לדוגמה: חברה שמפרסמת מכרז ומוסיפה נספח שאיננה חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר,דבר נפוץ מאוד במגזר הפרטי ואסור בתכלית האיסור במכרזים ציבוריים).
במכרז החברה לא מתחייבת לך לדבר,היא רק מזמינה אותך להציע לה הצעות מחיר שאולי תקבל ואולי לא-אף אחד לא מחייב אותך להציע מחיר גבוה יותר ועל כן כל התהליך היה מן לאקונה משפטית עד לשנים האחרונות.
לכן זה לא כזה פשוט.
מנגד,מאוד מאוד מאוד לא סביר שאיזשהו בית משפט יזכה את בעל המכרז ממעשה מרמה כל כך ברור,הם פשוט נאחזים בקש בשביל להתגונן מפני התביעה.
(הסיכוי היחיד שהיה להם היה אילו היו כותבים באותיות גדולות "עובדים מטעמנו משתתפים במכרז על מנת להקפיץ את המחיר" ואז זה גם היה חוקי).
שבמקרה הזה לפחות, מדובר בנוכלות פשוטה
והתירוצים שלהם פשוט מבישים