יעקב טריינר – קווים לדמותו

ביום ששי קניתי לי מד דופק ומהירות ומרחק (כן, ילדים, הלכה עוד חתיכה מהירושה) משה הרכיב לי אותם חיש

הוא שאל אם יהיו לי בעיות עם התוכנה. לי? מה פתאום, חייכתי. הגעתי הביתה ולא הצלחתי להתקין אותה. כלומר התקנתי אותה, אבל המחשב לא מזהה את הפורט של היואסבי

מחקתי והתקנתי ומחקתי והתקנתי וכו' – לא עזר כלום. מילא, מחר נ. חבר שלי וטכנאי הבטיח לעזור

במוצאי שבת רכבתי לי ככה על הטריינר, כדי להבין את המכשיר. היום התחלתי באמת לרכב.

(טריינר, למי שלא קרא את הפרקים הקודמים , הוא מין מכשיר כזה ששמים עליו את האופניים כשקר. כלומר כשקר לך, לאופניים לא אכפת. את המכשיר המציא יעקב טריינר, שהיה מפקד בכיר בחיל האוויר של בלגיה, והיום יש לו מוזיאון של אופניים ישנות בעיר דרומית)

רכבתי לי, והנה כמה תובנות חשובות

ראשית – משעמם. נורא משעמם להסתכל על השעון. חוץ מזה – יש בעיה עם השעון הזה, עשיריות השניה עוברות בקצב סביר. השניות – ככה ככה, אבל הדקות זוחלות בקצב בלתי חוקי בעליל

ואפרופו קצב. השעון טוען שנסעתי בקצב ממוצע של 4 דקות לקילומטר. שזה מספיק טוב בשביל ריצת 2000 לבראור, לא בשביל לעשות מסע ממטולה עד אילת. (כן, פעם הייתי רץ. זה היה לפני עשר שנים וחמש עשרה קילו)

חוץ מזה – תחמנים. למה ממטולה עד אילת? כי זה בירידה? נראה אותכם בכיוון ההפוך

כך או כך –  אני לא מתיאש.  עוד שנה – כולם ישאלו – מי זה הרזה הזה עם המשקפיים והקרחת

אולי גם הקרחת תעלם, בעצם. כולם אומרים שאופניים זה מצוין לבריאות

עמק האלה ימשיך לחכות, דווקא תכננתי ליום ששי, אבל אומרים שירד המון גשם

אה, וחוץ מזה – קניתי פנס. בדיוק היה לו

לפרקים הקודמים

One comment

  1. פינגבק:karlaona | ספר חברה תרבות

התגובות סגורות.