רעשי המלחמה, שהגיעו בסוף שנת 2008 השכיחו ולו לרגע את סיכומי השנה בתחום הכלכלה. הנה כמה נתונים:
|
ולא דיברנו על קופות הגמל וקרנות הפנסיה.
העובדות מוכרות פחות או יותר. העולם נקלע למשבר, שהחל כמשבר פיננסי, והתרחב אל הכלכלה הריאלית. העתונאים מתחרים ביניהם בסופרלטיבים למשבר. הגדול ביותר מאז שנות השלושים, המפתיע ביותר מאז נפילת מגדל בבל. אם כל המשברים. אף אחד לא צפה את זה, איש לא העריך. בתחילת שנת 2008 עוד אמרו שזה רק משבר קטן וזה חולף, השוק האמריקאי רק היה קצת עייף. היו פה ושם נביאי זעם קדורניים, אבל אף אחד לא נתן להם לקלקל את החגיגה. גדודי הפיננסיירים ומעריכי השווי היו כל כך אופטימיים, שהאמינו בעצמם לתחזיות הורודות. כשהתחילו להתברר המימדים, היו גם כאלה אצלנו שאמרו שלנו זה לא נוגע. אף אחד לא האמין ולא חשב ולא חזה שמדד המניות בישראל ירד כל כך. הרבה אנשים הפסידו הרבה מאד כסף. רבים איבדו את מקום עבודתם.
פעם הייתי אוהב לאסוף תחזיות ישנות ולראות האם צדקו או לא, מה ניחשו נכון ומה יצא בדיוק להפך. תמיד היית חכמולוג, אומר לי אחי הצעיר.
שנת 2008 , בה עקבתי מקרוב אחרי העתונות הכלכלית (בעיקר דה מארקר, קצת גלובס) לימדה אותי לקח חשוב. הם לא מבינים מהחיים שלהם כלום. אין להם מושג מה עומד לקרות ומה נמצא מעבר לחוטמם. לא החכמים בעתון. לא היועצים בבנק. (אולי תקנה מוצר מובנה על השוק הברזילאי? יש לי פה כמה לקוחות שעשו תשואה יפה. תקנה עשרה כאלה, אם אחד יפול, תשאר עם השאר). לא הדוברים הרשמיים (מי שיפדה את קופות הגמל שלו יפסיד, הם הזהירו אחרי ירידה של חמשה אחוז. קצת לפני ספטמבר ואוקטובר). אין להם צל של מושג. כלום. הם יכולים להסביר בצורה מלומדת את מה שקרה, וגם זה לא בטוח.
הם שבויים בסיסמאות של עצמם. "בטווח הארוך שוק המניות נותן תשואה" הם אומרים. לפני שבועיים דה מארקר עידכן את הטווח הארוך מעשר שנים לשמונים. (כן, שמונים שנה זה זמן טוב להשקעה. קומו עורו ילדי גן רבקה). גילוי נאות ורפורמות חשבונאיות, כאילו לא היה אנרון ולא יהיה מאדוף. גם את הסיסמה על כשלון הממשלה בניהול הם המירו במלמולים על "כשל שוק" וחשיבות הרגולטור. כן, ההוא שלא נותן לשוק החפשי לפעול.
תרשו לי להסתכן בתחזית?
שום דבר מזה לא יפריע להם להמשיך לייעץ, להנחות ולכתוב בבטחון רב על הדרך הכלכלית הנכונה והפירות שהיא תביא. אף יועץ בבנק לא יתחיל לעבוד בגננות, ושום פרשן בדה מארקר לא יתחיל לכתוב שירה במקום תחזיות מלומדות על השוק הסיני.
ולכן – אלה מכם שיש להם חסכונות, יתרות, קופות גמל, משהו – המלטו על נפשכם מעצותיהם וסיסמאותיהם. כשתאלצו להחליט – תזרקו מטבע אחת מאלה שנשארה לכם, זה טוב ובטוח הרבה יותר.
השקעות הם כמו אסטרולוג".
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ea20081221_56914&log=true
http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=2896
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3175382,00.html
http://www.charlierose.com/view/interview/9713
http://www.youtube.com/watch?v=ABXPICWjFIo
"לפני שבועיים דה מארקר עידכן את הטווח הארוך מעשר שנים לשמונים. (כן, שמונים שנה זה זמן טוב להשקעה. קומו עורו ילדי גן רבקה).
ועל זה היה אומר הכלכלן הדגול ג'ון מיינרד קיינס : לחכות ? בעתיד ?
In the long run, we're all dead.
John Maynard Keynes