| התאבדות היא בתוך טווח ההחלטות הסביר של כל אדם, גם אם מדובר בהחלטה קיצונית שאין ממנה חזרה. |
רביב דרוקר, שצוטט ב"גלובס" כאילו הוא שמח שמחה יתירה על מותו של טופז, מנסה ללא הצלחה לתקן את הרושם בבלוג שלו ואומר:
פרסום הדברים הללו הוא פסול מוסרית ומזיק. קודם כל, מי שמכם להחליטי מהם החיים שראוי לחיות אותם? בהנחה שטופז היה מורשע ונידון למאסר ממושך, האם המוות עדיף?
לי נראה שיש כאן (במיוחד אצל דרוקר) מין רצון קמאי לנקמה בעבריין, נסיר אותו מעלינו. אמנם אין בחוק שלנו עונש מוות, אבלבמקום זה טוב שהוא התאבד. נפטרנו מהרע. מין טקס היטהרות קולקטיבי המנומק בשיקולים רציונליים.
אך גם גלוברמן, שלא מדרדר אל תהומות הרוע והשמחה לאיד שמצאנו בפרסומים אודות טופז המת, מזיק בפרסום הפוסט. הצדקת התאבדות עלולה לתרום להתאבדות הבאה. ולא חסרות סיבות שנראות סבירות למי שנמצא במצוקה נוראית. התאבדות, כך אומרים, היא פתרון קבוע לבעיה זמנית.
יש מי שמואס בחייו בגלל תקופה צפויה בכלא, ואחר בגלל שהחברה שלו לא רוצה לדבר איתו. יש כאלה שחייבים עשרות אלפי שקלים לבנק. ואחרים בגלל סיבות הנראות לנו פעוטות. בעיות שאפשר להתגבר עליהן, עם קצת מאמץ. יש כאלה שמתאבדים בלי שום סיבה שמישהו מבחוץ יכול להבין.
אין שיקול רציונלי להתאבדות, כי התאבדות אף פעם לא נעשית מטעמים רציונליים.
מקובלים עליך.
הדברים של דרוקר צורמים מאוד גם לטעמי, ומבטאים את סולם הערכים שלו כ"מצליחן", לפיו החיים אינם ראויים כשהם אינם נעימים, מוצלחים, מכובדים או בהתאם לרצוננו..
מחשבות אובדניות ורצון להתאבד אינם נובעים משיקול רציונאלי.
הבעיות (כמו חובות, מעצר וכולי) מעוררות את המחשבות האובדניות שישנן כבר בבן אדם.
כלומר, אדם שיש לו נטיה אובדנית, כאשר יש לו בעיות הוא נמצא בסיכון להתאבדות.
ואילו אדם שמצוי בבעיות ללא נטיה למחשבות אובדניות לא יתאבד.
ישנן תרופות שגורמות למחשבות אובדניות.
כמו תרופות שמשפיעות על מערכת העצבים.
אין כל ספק שרביב דרוקר עשה נזק בדבריו.
גם אם אדם סטה מדרך הישר, לעולם אין לומר שטוב שהתאבד. זה אכן פסול מוסרית.
ולכן מסכימה עם מה שכתבת וחשוב שכתבת את זה, כי דבריו של רביב דרוקר עוד חס וחלילה עלולים לעורר איזה מישהו מעורער בנפשו להתאבד, מתוך מחשבה שהוא יעשה את המעשה הנכון.
מסכימה עם כל מילה.
זה היה כה חסר אנושיות לכתוב שטוב שהוא התאבד.
השאלה אינה פילוסופית, דיון מתוחכם בטיבה של רציונליות
הענין הוא אחר, פשוט וחמור
מי שנממצא במצוקה עזה אינו יכול לשקול בכלל שיקול כלשהו. מצוקתו גורמת לו לראות את הקשיים נישאים ושגיבים מיכולתו לשאת, אף על פי שאין קשר הכרחי בין יכולתו האמיתי וקשייו האמיתיים לתחושת המצוקה שהוא חש בעטים. ובשל כך הוא מתאבד, למרות שהיה יכול להתמודד ולחיות חיים שלמים ומאושרים אחר כך
במקרה של טופז, דומני שחוסר יכולתו להבין את מצבו דרדרה אותו למה שעשה, ואחר כך להתאבדות
האמירה "טוב שהתאבד" מעבר להיותה כמעט ריקוד על הדם ושמחה לאיד, מעודדת כל תוהה ונבוך המנסה להתגבר על בעיות החיים הרגילות ואומרת לו – תשמע, אם לא תצליח בבגרות – תמיד יד לך את האופציה להתאבד. זו אפשרות סבירה ומכובדת.
ולא היא
אדם שחולה במחלה קשה גם אם זו מחלת נפש מתאבד מטעמים רציונלים…נקודה!!!
עם שלשה סימני קריאה, אינה תחליף לנימוק