קודם כל התנצלות קלה, מריבותי עם הממשק של רשימות גרמו לי בטעות להעלות מאוב פוסט ישן יחסית. אבל, במחשבה שניה, הוא עדין רלבנטי, אפילו יותר מתמיד. טוב בשבילי, ונכון למקרים אחרים. נחישות ודבקות במטרה הן דבר מועיל. במיוחד כשהמטרה קשה להשגה, והיריבים עינם צרה. במעבר קהה יחסית, אומר כי קשיי ההפעלה של "רשימות" גורמים לי צער, ולא רצון לביקורת על המפעילים. לא מבקש מהם שום דבר, רק מחזק את ידיהם, עד כמה שאני יכול. (לטובת הטוקבקיסטים – כן, הייתי מוכן לשלם תמורת השימוש באתר. גם להחזיק אתר וורדפרס עצמאי עולה כמה עשרות שקלים בחודש. אבל אני מניח שלא זה הענין.)
הבלוג הזה כאן גורם לי שמחה ונחת. הפרסום ב"רשימות" נותן להגיגי מקפצה לפרסום, ואני מניח שלא מעט מהקוראים לא היו מגיעים בלעדי זאת. רק השבוע, למשל, קיבלתי פרישת שלום מידיד ותיק, והצעה מענינת מכלי תקשורת מוכר, שאולי תבשיל, אולי לא. הבלוג השני שלי ה"עצמאי" זוכה להרבה פחות חשיפה, למרות שהתוכן כמעט זהה. מה לעשות. האתר מספק לי גם שעות קריאה. נכון – לא את כולם פה אני אוהב, והיו כמה שרבתי איתם, זה נכון. אבל אם המועדון הזה הסכים לקבל אותי, למה לי להתלונן על האיכות שלו?
אז תודה לכם אנשי רשימות, ובהצלחה.
מלבד הכסף. הבלוג השני שלי הוא בישרא, עם אפס חשיפה והמון שקט. יש קסם גם בזה וגם בזה.
אבל אתר רשימות אכן שינה גם את חיי. זכיתי לעבודה, חברים, קשרים עסקיים ומה לא. מקום פשוט נפלא.
מצד שני, הדיון שריקי עוררה חשוב, גם אם הייתי מעדיפה לו היה מתקיים בתפוצת מיילים.
כשאתה אומר "אם המועדון הזה הסכים לקבל אותי", מהדהדת בדבריך אמרתו של גראוצ'ו מארקס. והרי לא התכוונת להפחית מערכו של המועדון שלנו, נכון?
לגבי רשימות. לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר.
רוני – הדיון שריקי העלתה איבד מחשיבות בעצם העלאתו, המשקפת בעיה קשה בקשר שבין אתיקה לשיקול דעת. אתיקה ושיקול דעת לא לומדים – או שיש או שאין.
אז שיהיה גם לך בהצלחה!
אם צריך לשלם – נשלם. בזבוז הזמן שגורמת העלאת פוסטים עולה הרבה מאוד כסף. והאכסניה הזאת ראוייה מאוד.