פוט דה פרס אינטו דה סל
שמעון מזרחי יקבל את פרס ישראל ביום העצמאות הקרוב. מזרחי ימלא השנה את תפקיד הבחירה השנויה במחלוקת. אין ספק שהוא תרם רבות למכבי תל אביב. לי אין ספק שהוא הזיק באופן בלתי הפיך לכדורסל הישראלי, והדברים ארוכים וידועים. אבל כולם סוגדים להצלחה, ולעזאזל המחיר.
יו"ר ועדת הפרס היה טל ברודי, הוא ולא אחר. הוא גם המליץ עליו. שמעתי אותו מתראיין ברדיו ואומר שהוא לא מבין על מה התרעומת. הכול נעשה לפי החוקים והנהלים. טוב, זה בדיוק העניין, מכבי תל אביב עם שמעון מזרחי ידעו תמיד לקבוע את החוקים כך שיועילו להם. הרי הניצחון הוא הוא רוח המכביזם, והיום "סתמנו את הפה לעוכרי ישראל בעזה, ויטוריה, מלחה ואוסישקין". אני רק מקווה שהוא יצליח להתאפק ולשמור שמכבי לא ישחקו בערב יום הזיכרון השנה.
מעבר לגומא הרוחש
יהורם גאון מתגעגע לשירי המשוררים של פעם. יש ליהורם גאון תכנית ביום ששי. ניסיתי להקשיב לה פעם או פעמיים, אבל זה לא זה. אם כי אני מוכרח לומר שאמנם אני לא בטוח לגבי מה ברא השטן ומה לא, אבל גיספן הוא לא מחדש השפה העברית כפי שהוא טוען, לא צריך להגזים. ולא כל דבר הוא גזענות ככה זה, יש גיל שבו אתה מתגעגע למה שהיה פעם, בעיקר משום שהוא היה פעם.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=ctkDpgjlrwI]
נפגשים בשמונה
בזמן האחרון החלתי לצפות בערוץ 8 של יס. יס דוקו הוא נקרא. חוץ מהשם המכוער, מדובר בערוץ נחוץ בהחלט. תכניות דוקומנטריות משובחות. בלי יומרות אמנותיות מדי, השמות את הבמאי במרכז ומותחות את הז'אנר לכיוונים מפוקפקים, פשוט תעודה. השבוע צפיתי בתכנית על גיימרים, אנשים המבלים שעות במשחקי מחשב ברשת. יש בהם כאלה שעושים זאת שמונה עשרה שעות ביממה. לא כל התכניות מוצלחות, אבל תכנון והקלטה סלקטיביים יכולים לדוג משם כמה וכמה פנינים בכל שבוע.
פרופסור
אצל פרופסור גד יאיר למדתי סוצילוגיה. למדתי ממנו מהי אהבת הדעת ולא פחות חשוב, ישוב הדעת. עכשיו הוא קצת חולה, ובבלוג שלו הוא מספר על בורדייה בחדר הניתוח, ואומר
לאחר שליבי החל לחזור לחיים, חשבתי עד כמה טוב שהאוניברסיטה משכילה את כל המתעניין בעולם הדעת. כמה טובה הפתיחות שלה לכל מי שיכול להוסיף עוד לבנה בקיר הנאורות. לא כולם צריכים להיות מרצים, ולא כולם צריכים משרה פרופסוריאלית. לא כל הידע המיוצר חייב להיות באוניברסיטה (אבל כן נגיש לכולם). וחשבתי לי, מתאושש אט אט, כמה טובים ומעניינים יכולים החיים להיות – אפילו בחדר הצינתורים – כאשר מצויים סביבך אינטלקטואלים, אוהבי דעת לשם עצמה, המוכנים להקדיש לאהבתם זמן ניכר הרחק מן המקצוע הארצי שלהם.
תהיה בריא המורה, תהיה בריא.