פנו אלי רבים ושאלו, הי – מה עם האופניים? שנים שלא שמענו מהם. לא כתבת כלום, לא סיפרת מאום.
ובכן, את חטאי אני מזכיר היום, יש לי נטיה להשתמש לקלישאות של דוסים. אבל זה לא קשור, למעשה. בתקופה האחרונה, האמת, לא רכבתי כל כך הרבה. כשחושבים על זה, כל שנת 2011 רכבתי בערך חצי ממה שידידי יאן (השור) רוכב בביקור אחד בפריס. הסיבות לכך שונות ומשונות. לא משנה. הזמן חלף, הקילומטרים לא נצברו, ובמקומם באו הקילוגרמים. ככה זה. לפני כחודשיים החלטתי לעשות את אם כל הקאמבקים (לא בפעם הראשונה). אבל ככה זה, שבע פעמים יפול צדיק וקם, ורוכב אופניים לא כל שכן.
החלטתי הפעם לנסות להבין מה לא הלך כל כך טוב בפעמים הקודמות ומה עלי לעשות הפעם, בתקווה להגיע למה שאני רוצה להגיע. כלומר לאן שאני רוצה להגיע.
אז ככה – עשיתי התאמות לאופניים. החלפתי את הכסא הרשע במשהו יותר נוח, לחרדתו של א' מחנות האופניים החלפתי את הקראנק קומפקט לטריפל, ואפילו סידרתי את הכידון. הגעתי למסקנה שאם אפסיד את הטור דה פראנס, זה לא יהיה בגלל שמונה שניות, אז לא כל כך נורא. נכון,בשבת בבוקר בנחשון לא ידברו איתי, אבל בכל מקרה אני בשבת בבקר בבית כנסת, אז גם זה לא כל כך משנה. הדבר השני שהבנתי הוא שהדבר הראשון הוא התמדה. ולכן מבחינתי היעד היחיד לחודשים הקרובים הוא להתמיד. פחות חשוב באיזו מהירות ולאיזה מרחק, אלא כמה זמן הקדשתי לכך, ובקביעות. (נכון, מהירות כפול זמן שווה דרך, אבל כבר מזמן אני לא עובד בתור מורה לחשבון, אז זה לא חשוב). ולא לקפוץ מעל הפופיק של עצמי. (ענין מורכב במיוחד כשאתה על אופניים, שלא לומר מסוכן למדי). לא לנסות לרכוב בשבוע את מה שלא רכבת בחודש עד לא מזמן. ולהפך. אז בינתיים אני רוכב רכיבות קצרות. 16 – 25 ק"מ בסך הכל. לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה בפורום אופני כביש, אבל עם זה אני יכול להמשיך באופן רצוף, כך נראה לי, ולא נאלץ להגיע לעבודה ולבהות כמו זומבי בשארית היום. נכון, תגידו, אם תוריד מספיק למטה את הציפיות, לא יהיו לך אכזבות. אתה במסלול של ה Fit and Fat , שוחה בבריכה של הרדודים, מה שתרצו. אז זהו שלא. הציפיות גדולות והכריות גם. רק הדרך מעט שונה.
ואיך הולך? אה, שאלה יפה. הולך בסדר כזה. הבנתי שיש צורך בגיוון המסלולים. בגלל שאני גר על ההרים במסלול הקבוע שלי (לשעבר) היה חצי ירידה וחצי עליה. מה שגרם לכך שחצי מהזמן ירדתי. לא יכולתי להאיץ שם בגלל הצמתים והנהגים, כך שחלק מהזמן עבר לחינם. כלומר, היו גם תשלומים נאים בעליות, אבל בכל זאת. לכן בנוסף אליו – בניתי לי מסלול מישורי יחסי מעגל מסביב למגדל המים ובו אני מסתובב סביב סביב במהירות. מין ראש ציפור כזה לעניים, רק בלי כל התלאביבים שצריך לדרוס אותם בשביל להתקדם. תכננתי גם מסלול עליות עצבני ואני נוטל לי מפה ומשם, לשיעורין. בינתיים כגרוגרת, אחר כך נדבר.
אז תשמרו לי מקום בבר בהר, אני עוד אשוב. (ובקטן)