בימים אלה מלאו חמש שנים למשבר הפיננסי הגדול של כל הזמנים. את חגיגות יום השנה פתחתי עם סקירת ספרו של ניר ברעם "צל עולם" והיום, לפני שאספר לכם על "חובות אבודים" של איריס לעאל, תזכורת קצרה על המשבר ואיך הגענו לשם.
מתי הכל התחיל?
ממש לפני חמש שנים. ביום ראשון, 14 בספטמבר 2008 , שבועיים לפני ראש השנה תשס"ט, הכריזה חברת הפיננסים ליהמן-בראדרס על פשיטת רגל, לאחר שהבנק הפדרלי סירב לבקשתה לסיוע כספי שיאפשר לה להתמודד עם השקעותיה הכושלות. בעת הגשת הבקשה לפשיטת רגל דיווחה הפירמה על חובות בסך 613 מיליארד דולר.
ואם חברת פיננסים קורסת, למה זה כל כך נורא?
זה גם מה שחשב הבנק המרכזי בארצות הברית. שילמדו לקח האחים ליהמן, ויזהרו בעסקים. התברר, די מהר, שהאחים לא לבד ורבות מהפירמות הבנקאיות בעולם כולו קשורות אליה, אם היא לא תפרע את חובותיה, גם הם לא יוכלו וכך בשרשרת.וכאשר היא קרסה גם הן בסכנה.
ומה קרה?
יומיים אחר כך, חברת הביטוח הענקית AIG , עמדה בפני קריסה בגלל פעילות נמהרת של חברת בת שלה.
ואז?
ואז הכל התחיל. שני האירועים הללו נחשבים לתחילת המשבר הכלכלי של 2008. בכל העולם קרסו בנקים, והולאמו. המשבר היה המשך משבר המשכנתאות שפרץ בארצות הברית, אך בשל דרך הפעולה של השוק הפיננסי הבינלאומי הוא הסלים והפך להיות משבר גלובלי. המשבר הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים. ליהמן בראדרס, אגב, שילמה מאז שני מיליארד דולר למנהלי פשיטת הרגל שלה, ומתוך החוב הענק החזירה ארבעים ושלושה מיליארד דולר בלבד לנושיה. (והשאר? שיחכו).
אז איפה אתם הייתם כשפרץ המשבר הכלכלי הגדול? ואיפה אתם עכשיו? מרסי, גיבורת ספרה החדש של איריס לעאל "חובות אבודים" (הוצאת כתר) נסעה לאנגליה יחד עם בעלה רע. סיפורם של מרסי ורע התחיל בנובלה "המשפחה" שהתפרסמה ב 2001, ואיריס לעאל חוזרת אליהם כשהם נוסעים בעקבות עסקיו המתפתחים של רע. (גילוי נאות – לא קראתי את החלק הראשון). לסיפור שלשה חלקים – יש שלשה חלקים – שגשוג, טביעה, רק החזקים ישרדו. בחלק הראשון מרסי (מרסל) היא אשה החיה בצל בעלה, מסתובבת מבוהלת ברחובות הזרים בשעה שהוא קונה עוד בית ועוד רחוב, משפץ ומוכר ברווח נאה. המפנה ביחסיהם מתחיל כשמרסי מכירה זקנה תמהונית למראה, המזכירה או מכירה את וירג'יניה וולף וחבר רעיה, ומסייעת לידיד תמהוני בזכות עצמו המבקש להוציא לאור את ספרו. מרסי מצליחה, ועסקי רע נעשים רעים מיום ליום. המשבר הפיננסי ניצב מעל כל הסיפור כצל מאיים. אנחנו הרי יודעים מה קרה, ואיך הנדל"ן – מלט ולבנים- שנראה הדבר היציב ביותר בעולם איבד את ערכו, והלוואות שיש להחזירן נערמו במהירות.
לעאל מציגה את המשבר הפיננסי בתוך קונטקסט משפחתי , אחים עם יחסים מורכבים, משפחות שלא מצליחות לשמור על עצמן שלמות, קצת ניאוף ומה שקרוב אליו, ובעיקר התפוררות. העולם מתפורר ושום דבר אינו כמו שהיה. שלא כמו ברעם שמדבר על הגלובוס, לעאל נשארת בבית המתפרק. התהליכים מתרחשים במקביל. אנשים קטנים הנסחפים על ידי כוחות הגדולים מהם, והתפוררות הבית הפרטי מתרחשת יחד עם נפילת הבנקים. ספק כתוצאה שלהם, ספק כמטאפורה אליהם. המשבר הפיננסי העולמי הראה כיצד מה שנחשב כיציב ומשגשג, כמו כלכלתן של איסלנד ואירלנד (שההבדל ביניהן, כפי שאמרה הבדיחה ב 2009, היא אות אחת וששה חודשים) אינם אלא תפאורה של סרט, שאין מאחור כלום. עם זאת , כאשר מתבוננים בעלילות המשבר, חשוב לראות שלא מדובר כאן רק במיקרו, באנשים תאבי בצע שרצו עוד ועוד, אלא במערכת כלכלית נרחבת שהביאה את המשבר. גורמי המשבר אינם יחידים אלא מוסדות חברתיים וכלכליים שיצרו מבנה כלכלי מורכב מאד, שעל מעט ממנו דיברתי בפוסט הקודם. המשבר הוא תוצאה של החלטות של ממשלות, מדיניות פיסקלית, חקיקה ופיקוח על בנקים ועוד ענינים שאינם קשורים בהכרח לרע הספרותי, וגם לא לאנשים ליהמן ברדרס הממשיים.
איני יודע מדוע בחרה לעאל לעסוק במסגרת המשבר הכלכלי, ולמה הרחיקה עדותה ולא הציגה סיפור ישראלי "אופייני". המשבר הפיננסי של 2008 לא פגע בישראל באותו צורה שהוא השפיע על אנשים יחידים בארצות הברית ובאירופה, והסיפור של רע אינו מחובר ממש למציאות הישראלית. הקשר בין המשבר הפיננסי לבין עליית יוקר המחיה בישראל אינו ישיר ופשוט, ומצב "מעמד הביניים" אמנם קשור לתמורות במבנה הכלכלי אך לא לנקודת הזמן הספציפית הזו. בשיחה בין מרסי לרע (בעמודים 177 – 191), הנוטה להראות כפסק זמן דידקטי המיועד לקורא שלא לגמרי מכיר את עלילות המשבר הפיננסי ולא מבין את מצבו של היחיד בחברה הניאו ליברלית, אומר רע:
הרוב הגדול חי בפחד מתמיד, המונים אומללים ואכולי דאגות, שוחקים את השטיחים מקיר לקיר וחורצים את הפרקטים המהודרים שלהם בצעדה עצבנית באישון הלילה, כשאי אפשר יותר להשהות את האמת המקפיאה של מצבם. אבל בבוקר הם מתניעים שוב את המכונית החדשה שאין להם כל דרך ממשית לשלם עליה ומסיעים אותה, תשושים ומחוסרי שינה לאחד ממרכזי הקניות ולרכישה נוספת שתקרב אותם צעד אחד נוסף וגורלי אל הרחוב.
מה ששמה לעאל בפיו של רע הוא ביטוי נכון למצב החברתי כלכלי שמרבית העולם המערבי נתון בו. המבנה הכלכלי שבו אנחנו חיים בנוי על צריכה אינסופית ועל העמדת פנים שיש לנו יותר ממה שיש באמת, תוך סיכון מתמשך הכרוך בחיים על חובות מתגלגלים. הכלכלה הגלובלית לא נשענת על ייצור מתייעל אלא על צריכה שאין לה סוף כי אם נעצור לרגע, הכל יקרוס. היא נבנית על מוסדות פיננסיים שהופכים אוויר לכסף. המשבר מתחיל כשכבר אי אפשר לגלגל את החוב שוב ושוב, ומה שנדמה כצמיחה בלתי פוסקת נופל, והכסף חוזר אל האוויר שממנו נוצר. לרע ומרסי ולמשפחתם וחבריהם מתגלות אמיתות במהלך הספר, כלכליות ורגשיות על עצמן ועל מערכות היחסים שלהן, ומסתבר שהונאה עצמית קולקטיבית היא עסק מסוכן, גם בענייני הממון וגם בעסקי הלב.
[youtube=://www.youtube.com/watch?v=4nAON-MwUPY&w=480&h=360]
פוסטים קשורים
פינגבק:מניות « ספר חברה תרבות