תפילת הלב

קבלה בת זמננו

זה לא רק שהוא ליטווק, אלא שהוא מאמין שרעיונות שהומצאו במאה השביעית לפני מניינם בסהר הפורה הם טובים, רעיונות שהומצאו במאה הרביעית למניינם במסופוטומיה הם מעולים, רעיונות שהומצאו בחצי האי האיברי במאה השלש עשרה למניינם הם גרועים, ומה שהומצא בליטווקסטן במאה התשע עשרה למניינם עולה על כולם. למה? ככה.

(אביתר מרינברג, פייסבוק)

לאחרונה יצא לאור בהוצאת "כתר" הספר "תפילת הלב-אוסף תפילות המקובלים וסיפורים מחייהם" שערך דוד לביא. דוד לביא הוא איש תקשורת ומשפטן. הוא שירת בגלי צה"ל וערך תוכניות טלוויזיה, ובמשך עשרים השנים האחרונות ליווה את גדולי המקובלים בישראל ומחוץ לה. שאלתי את נשות ההוצאה, ומסתבר שאין לו קשר לחברת הכנסת עליזה לביא, שערכה את הספר "תפילת נשים". (וגם לא לזמר מ"כוכב נולד", טוב ששאלתם). הספר הוא אוסף מעניין של תפילות, ברוח הקבלה. בדף הפנימי, במקום שבו מופיע מי כתב ואיך קוראים לספר באנגלית והאיומים על איסור שימוש באמצעי אלקטרוני או אחר כתוב כי "בספר מופיעים תפילות, פסוקים ושמות קדושים ויש לשמור על כבודו". קחו זאת לתשומת לבכם.

לפני שאספר לכם עוד על הספר הזה, אפתח בגילוי נאות ואומר כי כמקובל אצל בני עדתנו אני מעדיף את "המורה" על פני "הזוהר". תורת הקבלה קושרת את השמים והארץ בדרך שאינה מתיישבת על דעתי. אתלה זאת בקוצר ידיעותיי והבנתי. למרות זאת איני מצטרף לכל אלה המזלזלים בקבלה ובמאמינים בה. חלק מהזלזול בקבלה העממית נובע מהקישור שלה למזרחיות. העלייה ממרוקו הביאה איתה את המקום החשוב והמשמעותי המיוחס לקברי צדיקים, ורבים מהמקובלים המפורסמים היום הם מזרחים. בשל החינוך הטוב שקיבלתי מאימא שלי בילדותי, לא אמשיך ואפרט כאן מה אני חושב על אנשים המזלזלים במזרחיים בתור שכאלה. תשלימו בעצמכם.

אבל יש עוד סיבות, הנודעות לכאורה לתחום האמונה. גם הן לא מצדיקות את היחס הזה. יש פער משמעותי לטעמי בין טענה לפיה אמונה מסוימת אינה אמונתך לבין זלזול גורף בכל מי שמחזיק בה. קודם כל – הגינות אינטלקטואלית ודתית מחייבת לזכור שאמונה זה אמונה, או במלים אחרות – או שהכול רציונלי או שהכול נהיה בדברו. יש בין חברי הדתיים כאלה הרואים עצמם "רציונליים" שעולמם התרבותי מפותח ומורכב אך מאמינים ללא פקפוק שים סוף נבקע לשניים, ושאלוהים התגלה על הר סיני, ואליהו הקריב בהר הכרמל קרבן בעזרת אש מן השמים, שוחח קצת עם בוראו ועלה אליו במרכבת אש. ובכלל, מי שמאמין בכוחה של תפילה, שלא יספר לי שהוא מתנגד ל"תפיסות תיאורגיות" לפיהן פעולת האדם משפיעה על היושב לו אי שם במרומים.

"תפילת הלב-אוסף תפילות המקובלים וסיפורים מחייהם" כולל בעיקר תפילות ומעט סיפורים. הוא מחולק לשערים "תפילות לשמירה והצלחה", "תפילות לשפע ופרנסה", "תפילות לבריאות ולאורך ימים". ואחר כך תפילות ממעגל המשפחה. "תפילות לזיווג הגון" ואחרי שמוצאים "תפילות לחתן ולכלה ולמשפחתם", ומיד אחר כך "תפילות לפוריות, הריון ולידה", ואחריהן "תפילות לברית מילה", וכמובן "תפילות לבר מצווה ולבת מצווה". ויש עוד לחגים ושבתות, אמונה ומצוות, הצלחה בלמוד תורה ופרק קצר לתפילות להיחלץ מצרה באופן כללי. התפילות, כפי שמובטח הן ברוח הקבלה ומשולבים בתוכן ביטויים קבליים ושמות קדושים לרוב.

הספר כולל כפי שראיתם, מגוון רחב של תפילות. מהתפילה הותיקה החביבה עלי מכולם "צלותא דאמוראי בתר תמני סרי", ועד תפילה להצלחה במבחן נהיגה, להצלחה במבחן בגרות ואפילו במבחן פסיכומטרי. (אני מניח שבמהדורה הבאה יכנסו גם תפילות נחוצות לא פחות ל"הצלחה במבחן בתיאוריות סוציולוגיות מתקדמות" ו"תפילה שהמרצה יסכים לקבל את העבודה באיחור"). הספר מכסה תחומי חיים רבים מאד, חלקם מתוך העולם הדתי, וחלקם צרות של אנשים מכל הגוונים. אני מניח שכל אשה הטרונורמטיבית נושאת בלבה "תפילה לאשה למצוא בחור הגון". מצד שני, לא כל גבר ירגיש שהדבר הנכון בזמן הנכון יהיה להוציא את הספר ולשאת תפילה "לשם יחוד, כוונות לבקשות לבעל לפני הזיווג עם אשתו". אבל כל אחד ועולמו הרוחני, והענינים הממלאים את לבו ומחשבותיו.  אמת, הספר לא מיועד לחסידי תיאורית "מפלצת הספגטי המעופפת", אבל הם מעטים. ובכל מקרה, אתם יודעים מה אומרים– אין אתאיסטים בשוחות.

[youtube=://www.youtube.com/watch?v=bnh5VZwnp0U&w=480&h=360]