הרב אבינר כותב נגד הסמארטפונים. ובכן, תאמרו. מה חדש? רבנים כותבים כנגד סמארטפונים על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן. אבל לא, יש פה חידוש. הרב אבינר חושב שעניין השפעתם של הסמארטפונים הוא דבר החורג מהתחום הדתי, וצריך להטריד כל אדם באשר הוא. באתר האינטרנט "סרוגים" שואל אותו המראיין "האם זה נכון מה שהרב טאו אמר שאין להחזיק סמארטפון?" עונה הרב אבינר באין מכלים:
לא צריך הרב טאו. הרי לו אברהם אבינו היה חי בדור הזה, היה לוקח פטיש ושובר את כל הסמארטפונים. היו אומרים לו: חבל! יש דברים יפים! והוא היה זורק אותם לאש. סמארטפון הוא אויב המין האנושי. הוא לא רק האויב של עם ישראל אלא האויב של כל המין האנושי.
ולא נתקררה דעתו של הרב אבינר עד שפרסם השבוע מאמר בעלון השבת הנפוץ "באהבה ובאמונה". בגנותו של אותו סמארטפון.
המאמר ערוך בצורת שאלות ותשובות, ז'אנר שהרב אבינר מחבב. אחרי שהוא מבהיר לקוראים כי לא עניין הצניעות הוא הבעיה הוא מוסיף ואומר "אבל גם לו יצויר מכשיר כשר, הוא עדיין יהיה נורא ואיום בהיותו מעסיק את האדם יומם ולילה, ואינו מאפשר לו לחשוב."
ןכך הוא ממשיך:
ש: אז אנשים בעולם הם טיפשים? אינם מודעים לכך?
ת: זו בעיה כוללת. בעלי השלטון ובעלי ההון בעולם אינם מעוניינים שבני אדם יחשבו, פן יראו שיש כאן רשע ועוול, וינסו לשנות את מבנה החברה. לכן מרדימים את ההמון בעזרת הבידור.
ש: מה שמרקס אמר שהדת היא אופיום להמונים?
ת: בדיוק. אך עתה חלק גדול של המין האנושי נעשו כופרים, או דתיים חלשים, לכן מרדימים אותם בעזרת הבידור, וכך יוצרים אצלם תודעת כזב, כפי שעסקו בזה הפילוסופים של אסכולת פרנקפורט, כגון מקס הורקהיימר – שאגב היה יהודי, וכמעט כולם שם היו יהודים.
ש: למה זה עניין אותם?
ת: הם סוציאליסטים, ניאו-מרקסיסטים, ולכן לוחמים נגד הבורגנות הקפיטליסטית. הורקהיימר מנתח כיצד תעשיית הבידור משרתת את האליטה השלטת, והיא עתה אופיום להמונים. היא שולטת בצרכים של הצרכנים, מייצרת, מכוונת, מסדרת. הבידור קובע שפה ומבט על המציאות. במקום להאריך את שעות העבודה, כדי להעסיק את העובד כדי שלא יחשוב על מהפכה, היא מאריכה בצורה זו את היום. יתר על כן, המעמד הנמוך צורך תרבות כאילו גבוהה, כאשר באמת היא קלילה, וכך יש לו תחושה שוויון מזויפת, שמקבעת את המצב. בקיצור, התרבות מייצרת צרכים כוזבים, מספקת אותם, בונה תודעת כזב, "תִכבד העבודה על האנשים…"
אין כאן הפנייה ביביליוגרפית אך אם תרצו תוכלו לקרוא את עמדתם של חכמי פרנקפורט דמיין במאמר "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים" (בעברית אפשר לקרוא בספר "אסכולת פרנקפורט: מבחר" בתרגום דוד ארן בהוצאת ספריית פועלים.) במאמר שהופיע במקור בספר "הדיאלקטיקה של הנאורות", תוקפים אדורנו והורקהיימר בחמת זעם את תרבות ההמונים. השאלה שמעסיקה אותם, היא למה המהפכה לא קרתה. מדוע המוני העמלים לא יצאו לרחובות בכל העולם כדי לאבד את כבליהם. התשובה שהם נותנים היא שתרבות ההמונים גורמת לאנשים להיות מרוצים ממצבם. היא מטפישה אותם ומושכת אותם בחלקלקות לשמור את המצב כפי שהוא.
הרב אבינר ממשיך את מהלך הטיעון ועובר משם לאריסטו, סנקה מונטיין ופסקל. שלדבריו היה "גוי כשר".
ציטוטים מחכמה מחוץ לבית המדרש אינם ענין נפוץ מדי בקרב דרשני העלונים לשבת. הרב אבינר מציג את שיטתם בצורה הוגנת, תוך ציון שמם ולא כאסמכתה בעלמא. אני מודה שקצת הופתעתי למצוא אותם דווקא בתוך עלון נפוץ כל כך, בטח לא כשמדובר בניאו מרקסיסטים, ה' ישמור.
לכאורה הכל טוב ויפה. סמארטפון זה רע, גם אם לא בגלל הקפיטליסטים אלא בגלל שהוא מסיח את הדעת בהבלים. ובכל זאת אני מוטרד. הרב אבינר יודע להביא את המקורות הללו. הרב טאו, שאת דבריו הבאנו בפתיחה, פילג את ישיבת מרכז בגלל שבלימודי ההוראה נכנסו "גישות אקדמיות". ותלמידיו לא ידעו מאומה על אדורנו או הורקהיימר, אריסטו או פסקל.
אז אולי באמת לא צריך את הרב טאו?