השיר נכתב כשהייתי בכתה ט'. אני הייתי מהמדריכים הראשונים בסניף, ונאבקתי למען עיצובו כסניף של בני עקיבא, ולא סתם מועדון נוער (כמה נאיבי מצדי). הסניף היה קטן מאד, וכשיצאנו למחנה קיץ התברר לי שאין לנו שיר מורל. מיד הפשלתי שרוולים וכתבתי את הטקסט בהשראת השיר "יש קבוצה אחת בירושלים" של להקת צלילי העוד . (כמה חתרני, בטח בשנות השבעים). השנים חלפו, ויום אחד הגיעה הבת שלי ושאלה בתמיהה – אבא, אתה כתבת את שיר המורל של הסניף? והתברר לי שהוא השתמר. עם כמה שגיאות, כמקובל בהעברת מסורת בעל פה. מאז חלפו עוד חמש עשרה, ורק אתמול הוזכר בטקס יום העצמאות כשיר המבטא את מהותה ועצמותה של אלון שבות. וכמובן כל זאטוטי הסניף שרים אותו שוב ושוב.
לדעתי אני אמור לקבל את פרס ישראל למפעל חיים, או לפחות יקיר גוש עציון. או בית"ר ירושלים אז כצעד מקדים, הנה התיעוד המלא והשלם של השיר, לתפארת מדינת ישראל או משהו.
שִׁיר מוֹרַל סְנִיף
מֵאֶת גִּלְעָד סֶרִי לֵוִי
לֹא קִבּוּץ וְלֹא מוֹשָׁב אֲנַחְנוּ
וְלֹא מֶשֶׁק שִׁתּוּפִי
לֹא עִירוֹנִיִּים חַס וְחָלִילָה
זֶה יִשּׁוּב קְהִלָּתִי.
הִתְנַחַלְנוּ עַל גִּבְעָה וְהֵקַמְנוּ שָׂם יִשּׁוּב
שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אַלּוֹן שְׁבוּת
אַלּוֹן שְׁבוּת בְּגוּשׁ עֶצְיוֹן
אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל מָקוֹם, אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל מָקוֹם
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=ABUnMRuK1vE]