יום הבלוג הוא יום חג, כאילו, לבלוגים. נסיון – נואש אולי, להגביר את תפוצתם. בדרך כלל בלוג הוא כמו מסיבה שאיש לא בא. המון בלוגים יש בעולם, מעט קוראים. פה ושם סלבריטי (אמיתי או סלבריטי רשת) פותח בלוג שכולם קוראים, וכל השאר מדשדשים באלמוניותם. אבל בכל זאת – אמליץ …
אלפי זוגות מבקשים להנשא מיליוני ילדים נדחקים להיוולד דו"חות תנועה נרשמים בדיוק בזמן
סיפור ששמעתי ממישהו שוטר: זה לא בגלל שאתה שחור אני נותן לך את הדו"ח. אתה יודע שאנחנו, המשטרה, עיוורי צבעים, זה לא משנה לנו. נהג: כן? אז איך אתה יודע שהרמזור היה אדום?
כל הלילה התהפכתי מצד לצד, חלמתי על מלחמת העולם השניה, חשבתי מה לארוז בתיק כשאצטרך לברוח. לא יהיה לי שימוש במשקפי שמש, כנראה, האור יהיה בוהק מדי. כשהתעוררתי לא היה שם דינוזאור.
קשה לי שמזלזלים בי כלקוחה, אומרת לאה אהרונוביץ בפוסט שפירסמה היום. מה קרה, בוודאי תשאלו בדאגה הבחורה הצעירה ששירתה אותי כנראה לא היתה מרוכזת. למרות שהזמנתי מיץ ענבים – היא כמעט מזגה לי קולה. למרות ששילמתי כדי להגדיל את הארוחה היא שמה לי ציפס בשקית קטנה. עם המכסה לכוס השתייה …
והיום בפינתנו "בשוק הפרטי זה לא היה קורה" אנחנו יודעים שבשוק הפרטי, השורה התחתונה קובעת ומי שלא מספק את הסחורה – עף. נכון? זהו שלא. אפרת נוימן ב"הארץ" שואלת למה מנהלים לא משלמים על כשלון: הדחה של מנכ"ל בעקבות ביצועים כושלים עקב דרישה של בעלי המניות נשמעת כדבר הגיוני ואף …
מעת לעת נח המוסף הכלכלי של הארץ מההטפה הניאו ליברלית לטובת מעט דעות אחרות. זה לא קורה יותר מדי, אבל פה ושם, במינון נמוך זה מותר. השבוע, מראיין עידו באום את אוגו מאטי – על ספרו החדש (אותו כתב עם לאורה נדר ): Plunder: When the Rule of …
שיווק רשתי הוא הדרך המהירה להפסיד תוך זמן קצר עשרת אלפים שקל וחמשים אחוז מהחברים שלך. *** חלב סויה הוא כל כך מגעיל, שאפילו עגלים של סויות לא שותים אותו. **