אותה כותבת אלמונית, פוצחת בשאלה – "האם נראה לכם שייך" . לכאורה היא מעלה את הדילמה – "חיי אישות – בין קדושה להנאה" . אמנם עם דוגמה בוטה במקצת, אבל בכל זאת – שאלה הראויה להשאל. אלא מה – היא ממשיכה – ותוהה בקול,
רק כהכנה ל…
או גם סתם להנאה?
כלומר, המשך השאלה מניח שהקוראים התנסו בפרקטיקה מעין זו, וכעת היא מבקשת לשאול מניסיונם מה מקומה הראוי בחיי האישות. כלומר הופכת את העניין על ראשו. מאחת שתוהה על שאלות של הלכה ומוסר, לסתם מישהי שמחפשת ייעוץ לשעשוע בחייה האינטימיים .
ראי את התגובות.
אותו המתקרא "100 " ממשיך ועונה לה, בלשון נקייה , ומעיד על עצמו ועל זוגתו, יותר ממה שנשאל.
ועכשיו בא ה"הפוך על הפוך". מישהי שמאד מתעניינת, ומאד רוצה לדעת, אבל מתביישת. לכן היא קוראת לעצמה "מובכת". היא הבינה טוב מאד למה כוונתו, והופכת שוב את הדיון לשאלה הלכתית. "האם מותר לקיים יחסי מין במקלחת".כשהדילמה שלה, היא טכנית כיצד אפשר לעמוד בהנחיה שצריך להתכסות. היא לא מבינה, אולי מתעלמת לחלוטין מהעניין. ברור, שבני זוג נשואים לא עוברים שום עבירה מהותית, כשהיא אינה בנידתה ואין עמם עדים כאלה או אחרים. יהיה זה מקלחת אמבטיה או מוסך. השאלה שיש לדון בה בנושא זה היא מה מקומם של חיי האישות בין בני הזוג, וכמובן השאלה הראשית "תענוג לעומת קדושה".
המקורות שמחייבים כיסוי למשל, דעתם בסוגיה זו ברורה.ואז, מישהו מפיג את המתח ומתבדח.והנה, מגיעה מדריכת הכלות הפטרנליסטית וממליצה. "רצוי ומומלץ להסתכל". היא שוב לא הבינה מה שאלה ה"מובכת" וחשבה שהיא שואלת לגבי עירום בין בני זוג.היא לא רואה שה"מובכת" כבר מזמן לא שם.
ושוב , הבהרה. ומדריכת הכלות חוזרת למסלול הטכני. וממליצה כך וכך.
הענין חוזר על עצמו, בליווי כמה התבדחויות.
ואז, די באיחור מגיע תור הטפת המוסר של המזדעזעים הקבועים.
השואלת חוזרת ומבהירה את כוונתה
זו בכלל לא מציצנות..
ישנם נושאים שהצניעות יפה להם ולא מדברים עליהם סתם ואין אפשרות לברר
האם מה שאני עושה ראוי או לא, האם מקובל או נועז ביותר.
נכון שזה לא אמור להיות אכפת, אבל לפעמים, אנשים עושים שטויות ומחמירים
על עצמם סתם כי לא מדברים, ולהיפך…
כלומר – לא הבנתם אותי בכלל. אני עושה כל מיני דברים, וחוששת שאני לא בסדר. אז , חברים, תגידו לי שאני לא "נועזת" סתם בחורה מבית טוב, שבמקרה יש בו גם מקלחת.
הדיון הקצר הזה, מראה לך במיקרוקוסמוס את האתגרים של החברה הדתית, השפעה חיצונית של נורמות בתחום חיי המשפחה, רצון להתמודד "הלכתית" טכנית עם סוגיות מטא הלכתיות, והרצון הבלתי פוסק לאישור ואישוש חברתי.
מרתק, האין זאת ?