המקרר שלי ואני

"הספר הזה יצא לאור כי לאנשים אין כבר מקום על המקרר. מאז 1991 הפך מדורו השבועי של יאיר לפיד – תחילה במעריב ולאחר מכן בידיעות אחרונות, לחלק בלתי נפרד מכל יום שישי. מאות אלפי קוראיו הקבועים צוחקים איתו, מתרגשים איתו, מנהלים איתו ויכוחים סוערים, לוקחים צד במאבקיו האינסופיים עם זוגתו שתחייה, ולעיתים קרובות גוזרים אותו ומדביקים על המקרר, כדי שלא לשכוח. כעת, בפעם הראשונה, נאספו הטובים שבטוריו לקובץ אחד, המכיל את כל תמונת חיינו." (כיתוב על גב הספר)

שבע סיבות טובות לא לקרוא את "עומדים בטור" אוסף הטורים החדש של יאיר לפיד, ואף מלה על פוליטיקה.

  1. המקרר
  2. אפרים קישון
  3. סקוט אדאמס
  4. רון מיברג
  5. זוגתי שתחיה
  6. הפילוסוף זנון
  7. בנק הפועלים

לא מעט יוהרה מרוחה על גבו של הספר הזה, תשבחות לרוב ובאמצע תמונתו של יאיר לפיד, המאמי של המדינה. יש הרבה טעמים להוציא לאור אוסף טורים ישנים מארבע עשרה השנים שחלפו. "מקום על המקרר" נשמע לי יומרני במיוחד. קישון ז"ל היה חבר טוב של אבא. אבל יאיר הוא לא קישון. מה לעשות. אישה וילדים זה לא מספיק. כל קטע שני בספר מזכיר לי הומורסקה של קישון, כזו שכבר קראתי מזמן. אפילו בגילי עוד זוכרים דברים כאלה. גם סקוט אדאמס, שכתב את "דילברט" מהדהד פה בין הדפים. הסוגריים המשעשעים, הם שלו. לפיד מדבר על גבריות ורוקנרול, ונשמע כמו רון מיברג ביום רע במיוחד. לפיד לוקח מכולם, והשלם קטן מסכום חלקיו.

הספר מצטרף לז'אנר רווח בימינו. בקומדיות טלוויזיה אמריקאיות כמו "שפץ ביתך" או "כולם אוהבים את ריימונד" תוכלו לראות כיצד הגבר במשפחה הוא עוד ילד שהאישה צריכה לטפל בו. נוסף לכך, אישה הרי היא יצור כמעט שטני. מבטה מצמית, עיניה בכל מקום ואם לא תשמע בקולה היא תמנע ממך עניינים כאלה ואחרים שהצנעה יפה להם. מצד שני היא קפריזית, דמעתה מצויה, ויש לרחם עליה בכל עת. אם כבר שוביניזם, ה"קטנה" של קישון מוצלחת הרבה יותר.

וכאילו לא די בכך, בספר לא מעט שגיאות מביכות, שעריכה הולמת הייתה מנפה אותן. אחת מהן היא האמירה שזנון הוא פילוסוף מהמאה השש עשרה, ויש עוד שגיאות כהנה וכהנה. פרצופו המאושר של לפיד, כשהוא מפרסם את בנק הפועלים – המפטר של המדינה, לא מוסיף אמינות לטקסטים הרגישים שלו.יאיר לפיד זחוח, מלא מעצמו, וספרו החדש – ישן מעביר תחושה זו היטב. וחוץ מזה ? הרשימות הממוספרות הללו מעצבנות אותי במיוחד.

אצלנו בבית על המקרר ישן החתול. ושמעתי שיהונתן גפן הוציא ספר טורים חדש. לכו על זה.

עומדים בטור, יאיר לפיד, ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2005, 358 עמ' , 88 ₪

התפרסם בטורי "קראתי ספר" בעתון הצופה

3 Comments

  1. פינגבק:הבלוג של גלעד סרי לוי » ספר של עצב וכאב גדול

  2. פינגבק:ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » יאיר לפיד והתפילה הממוחזרת לפסח‏

התגובות סגורות.