מיני ישראל

Tuesday, September 16, 2003

היינו אתמול במיני ישראל.

לא היו שם בחורות במיני כפי שניתן היה לצפות אלא דגמים מוקטנים של כל מיני אתרים בישראל.

היזם (שמגיל צעיר הלך עם חלום ולא נרתע מכלום והשיג אדמת מדינה בשביל עצמו בלי מחיר וקיבל פטור ממס ומעסיק מדריכות בשמש בשכר מינימום) בנה שם מין פארק שכזה.

יש שם כמה אתרים היסטוריים ומסגד או שניים בשביל לצאת ידי חובה. "אנחנו לא פוליטיים" הצהירה המדריכה ולכן אנחנו שמנו גם דגם של קבר רחל (כפי שהוא נראה בחלומות – לא כמו היום מוקף חומות בטון המונעות ירי צלפים) ומערת המכפלה. מה עם קבר יוסף שאל מישהו והושתק מיד.

הקריטריון הוא החשיבות ההיסטורית והארכיטקטונית. כך למשל נמצא שם דגם של הפנינה הארכיטקטונית המושכת מאות אלפי מבקרים מרחבי העולם, מתחרה במוזיאון בילבאו, בקולוסיאום ובמגדל פיזה גם יחד – התחנה המרכזית של חיפה !!!

אשרינו שזכינו.

מסתבר שהענין פה הוא לקבל "חסויות" מגופים מסחריים. מפעל קוקה קולה זכה לשטח דומה לשטח של הר הבית. יש שם אפילו דגם של מוזיאון אגד שלא נבנה עדיין. מיני ישראל העתידית שכזה. למשטרה אין ייצוג של ממש חוץ מבובה של דודו רב חובל בשיטור הימי. 

והם גם לא מקפידים בפרטים. אין את ספסל הקבוצה בטדי ולא את הגישה לכותל המערבי. הכל עשוי מפוליאריטן. קצף על פני המים.

חיפשתי מישהו לדבר איתו על חרושת התרבות וג'יימסון, מה היה אומר ג'יימסון על זה, ליוטר היה נשאר מיותר.

אבל לא היה עם מי לדבר כולם הלכו לחנות הממוזגת לקנות משהו. אז ישבתי לי בצד ושתיתי מי ברז לא ממותגים.