את ההקדמה לספרו של האנתרופולוג קליפורד גירץ, "עבודות וחיים האנתרופולוג כמחבר", בחר ד"ר אנדרה לוי לפתוח באמירה סנטימנטלית. "עוד בהיותי סטודנט לאנתרופולוגיה היה קליפורד גירץ בעיני מה שהאנתרופולוגיה צריכה להיות, והאנתרופולוגיה נדמתה כאילו היא כולה צריכה להיות קליפורד גירץ". אף אני, תחילת תלמודי באנתרופולוגיה הייתה ממשנתו של גירץ, וחיבה עזה יש בי אליו, עד עצם היום הזה.
ודאי תשאלו מה יש בו, בגירץ, שזכה להיות אחד מהאנתרופולוגים המעטים שזכה לתהילה מעבר לגבולות המצומצמים של הקהילה המדעית האנתרופולוגית?
בשאלה זו, אם כי לא באופן ישיר כמובן, עוסק הספר. גירץ כותב על מעמדם של ארבעה אנתרופולוגים שנחשבים "קלאסיקונים": קלוד לוי שטראוס, אדוארד אוון אוואנס-פריצ'ארד, ברוניסלב מלינובסקי ורות בנדיקט. הוא תוהה מדוע עד היום, כאשר תורותיהם כבר אינן מקובלות, נחשבים הם לקלאסיקונים.
גירץ דוחה את הטענה שיכולתם התיאורטית היא זו שנתנה להם את המעמד המכובד, וטוען כי למרות הביקורות הנוקבות על עבודתם עדיין הם נקראים על ידי דורות של סטודנטים.
ולכן תשובתו המפתיעה מעט היא כתיבתם. התוקף של המחקר נוצר על ידי המחבר עצמו ודרך כתיבתו הייחודית. בספר הוא מנתח את הטקסטים של הארבעה ומראה כיצד נוצרת סמכותו של המחבר.
ספרו של גירץ נכתב בתוך דיון נוקב וכואב שעברה הדיסציפלינה האנתרופולוגית. האם ניתן לייצג בדרך ראויה את עולמם של אחרים? מהו התוקף המדעי לאנתרופולוגיה? האם בכלל ניתן לדבר על תוקף שכזה?
גירץ, המייחס חשיבות רבה למעשה הכתיבה באנתרופולוגיה, טוען כי הז'אנר של הכתיבה הוא הנותן לה תוקף. חוקרים האמונים על מדעי הטבע ימצאו את הטענה הזו מטרידה, שלא לומר מקוממת.
גירץ מתייחס גם לגישות פוסטמודרניות המדברות על "מות המחבר". כפי שהוא אומר על מישל פוקו "איתו אני למעשה מסכים, למעט הנחות המוצא, המסקנות והמגמה".
הספר הוא כתיבה אודות כתיבה. ואפשר לקרוא אותו גם כאנתרופולוגיה של אנתרופולוגים.
כדאי להקדים לקריאת הספר הזה את "פרשנות של תרבויות" ולפחות פרקים מכתביהם של המחברים אודותיהם הוא מדבר. אך גם מי שעדיין לא זכה, יוכל להסתייע בהקדמה המפורטת של ד"ר אנדרה לוי.
כשראיתי את התרגום החדש לספר "עבודות וחיים האנתרופולוג כמחבר" חשבתי לעצמי, בשביל זה היה צריך להקים את הוצאת רסלינג. שיוציאו לאור ספרים של קליפורד גירץ. הספר שיצא במקור בשנת 1988, הוא למיטב ידיעתי הספר השני שתורגם לעברית, אחרי "פרשנות של תרבויות" (עברית: יואש מייזלר, הוצאת כתר). יש לקוות שעוד מהספרים הרבים שכתב קליפורד גירץ יתורגמו לעברית, וימשיכו לספק השראה לכותבים רבים, בתוך האנתרופולוגיה ומחוץ לה.
ישראלי, פרופ' משה שוקד. שם הספר "מסע ישראלי" סוג שחל אוטוביוגרפיה – דרכו של המחבר כישראלי וכאנתרופולוג. מזכיר בספר גם את גירץ, בהערכה רבה (אף פגש בו). מעניין מאוד, ואגב קניתי אותו במחיר מבצע בחנות יודן בחיפה – ()14.90 ש"ח(.
פינגבק:מות המחבר מהו מחבר | ספר חברה תרבות