הידברות לפני מצעד הגאווה במטרה למנוע אלימות – יוזמתו של זאב שביידל

אני הומוסקסואל דתי, קרימינולוג, כותב בעיתון "מקור ראשון", ומנהל פורום תמיכה בדתיים הומולסביים באתר "נענע"  ועוסק מזה שנים בתמיכה בדתיים הומולסביים אחרים. לאחרונה אף פרסמתי מאמר מקיף בנושא, בגיליון י"ז של כתב העת "אקדמות", תחת כותרת "אח(ר)ים בתוכנו". אני פועל רבות גם להעלאת המודעות לנושא בקרב הרבנים ובמסגרת הזו פגשתי בזמנו רבים מרבני הציונות הדתית ואנשי ציבור בכדי לעורר אותם למודעות בנושא של הדתיים ההומולסביים. אך הסיבה למכתב הספציפי הזה היא אחרת.
ביום השבת לפני שבועיים  פרסם הרב יעקב מדן  במוסף "יומן" של העיתון "מקור ראשון" מאמר תחת כותרת "לעצור את מצעד התועבה" המאמר קורא לשלומי אמוני ישראל לצאת להפגנה המונית ביום של מצעד הגאווה העולמי המתוכנן באוגוסט בירושלים. הרב קורא לרבבות לצאת לרחובות ובכך לחסום בגופם את הצועדים. בתאריך 29.06.06 פורסם מאמר דומה מאד בעיתון "בשבע" על ידי העורך שלו, מר עמנואל שילה. בדברים להלן יש התייחסות שלי לנושא והצעה לסדר היום.

על אף העובדה שאני פועל לקבלה מלאה של כל הדתיים ההומולסביים בתוך המסגרות הדתיות הרי שיש לי הסתייגות רצינית מהמצעד הגאווה העולמי בירושלים.

בראש דבריי אומר שעל אף העובדה שאני פועל לקבלה מלאה של כל הדתיים ההומולסביים בתוך המסגרות הדתיות ( והדבר לא מצריך בעיני כל לגיטימציה הלכתית של התנהגות הומוסקסואלית), הרי שיש לי הסתייגות רצינית מהמצעד הגאווה העולמי בירושלים. בעבר השתתפתי בשני המצעדים שנערכו בירושלים, עקב אופיים הצנוע יחסית. אך במיוחד במצעד של שנה שעברה חשתי ניכור הולך וגובר כלפי הנעשה. המצעד הפך ליותר ויותר פרובוקטיבי ופוליטי, מתגרה ותוסס וכך גם המתח בצד השני עלה וסיימנו עם 3 פצועים וממש בנס שרק כך ולא גרוע יותר. השנה הדבר צפוי להיות בוטה עוד יותר עקב מספר רב יותר של משתתפים מכל העולם כולו. בנוסף, בשונה משנים עברו, השנה הוחזר המצעד ליום שישי וההפנינג אחריו ייכנס ככל הנראה לתוך השבת ממש.  הדבר ימנע ממשתתפים דתיים לקחת בו חלק. עקב כל זאת איני רואה עבורי ועבוד דתיים הומולסביים נוספים לקחת חלק בעניין ובאופן כללי אני מפקפק בערכה של הפגנה זו לקידום העניין שאני מאמין בו. השאלה איך כן לקדם את העניין סובבת בראשי מזה זמן רב ואשתף את הרב בדעתי בנושא, על רקע הדברים ב"מקור ראשון" וב"בשבע".
 
איני שבע רצון מהמצעד העולמי ואני מעריך שהוא יהיה השנה בוטה יותר ופוליטי יותר משנים עברו. יחד עם זאת, ברור לי שהרוב המוחלט של האנשים שבאים לשם אינם באים לקנטר או להכעיס, אלא לקחת חלק במעשה של הצדעה חברתית לערכי הפלורליזם וקבלת השונה והאחר.

המצעד העולמי יתבצע ולו בשל העובדה שכבר הושקעה בו אנרגיה רבה מצדם של המארגנים. הניסיון למנוע אותו בכוח יוביל לתגובה כוחנית גם בצד השני ויוביל לירושלים אנשים שאחרת היו נשארים בבית. הדבר בעצם קרה כבר בשנה שעברה, כאשר ניסיונו של ראש העיר למנוע את המצעד הביא למקום כפול (!!!) אנשים מהמתוכנן. ניתן יהיה להשיג שינוי זה או אחר באופיו של המצעד על ידי משא ומתן עם המארגנים ( ראשי ה"בית הפתוח" הירושלמי) אך לא על ידי לחץ אלים, שיוביל לתוצאה הפוכה.

 אין לי ספק שהרב מדן ועמנואל שילה באופן אישי מסתייגים מאד מהאלימות, אבל לא ניתן יהיה למנוע אותה, כיוון שברור שבראש המפגינים והמוחים יהיו כל מיני טיפוסים מפוקפקים.

שתי מאסות גדולות ומתנגשות של אנשים עוינים  הם פוטנציאל ברור לקטטה אלימה רבת משתתפים ונפגעים. אין לי ספק שהרב מדן ועמנואל שילה באופן אישי מסתייגים מאד מהאלימות, אבל לא ניתן יהיה למנוע אותה, כיוון שברור שבראש המפגינים והמוחים יהיו האנשים שניצבו שם גם בשנים עברו- פרחחים כהניסטיים, שבא"בניקים למיניהם, שוליים של נוער הגבעות וכל מיני טיפוסים מפוקפקים אחרים. אחת הסיבות שגורמות לי לרצות שלא לצעוד השנה זהו הרצון שלא להיות מזוהה עם הגורמים הוולגאריים והקיצוניים בקהילה ההומולסבית. האם נכון יהיה שהציבור הדתי יראה בגורמים דומים בקהילה הדתית את נציגיו?

לא זו אף זו. גורמים כאלה בהכרח יחפשו להם את המקום לאלימות, מבלי שתהיה למישהו דרך למחות בעדם. ייתכן שאף קיצוניים מוסלמים ייקחו חלק בעניין ולא יהססו מהשלכת רימונים ופציעת אנשים. התרעות כאלה התקבלו במשטרת ישראל במצעד הקודם. השנה זה עלול להתממש ולהוביל למותם ופציעתם של האנשים חלילה מעמד כזה בהכרח יוביל לתפיסתם של הפצועים כ"קדושים מעונים", בדומה לפעילי גאווה אחרים שנרצחו בארה"ב, דוגמת ראש העיר של סן פרנסיסקו הארווי מילק. האם הציבור הדתי מעוניין להיות שותף להתפתחות כזו,שתלווה בהכרח בדמוניזציה גוברת כלפיו?

היוזמה

לאור הנ"ל ברצוני להציע יוזמה שתעזור לגשר על הפערים בין הצדדים ולהציע חלופה הן להיבטים הפרובוקטיביים של המצעד והן להיבטים האלימים של המחאה. היוזמה היא אוהל הידברות שיוקם ביום חמישי, ערב המצעד, בירושלים.  באוהל הזה יהיו דתיים וחילוניים, הומואים וסטרייטים שפשוט מעוניינים להכיר ולהבין את האחר. אפשר יהיה להזמין מרצים שידברו על שנאת חינם, על קבלת האחר ועל אהבת ישראל שמבחינה בין החוטא לחטא. כמה אנשים (ביניהם המשורר אליעז כהן ויו"ר "נאמני תורה ועבודה שרגא בר און) הביעו כבר מוכנות להשתתף ביוזמה כזו. דבר כזה יכול לסמל רצון כן לשיח ולקבלה בתוך ים של צועדים וצועקים. כחלופה לגאווה פרובוקטיבית ולמחאה האלימה ניתן יהיה להציב אנשים שמדברים אחד עם השני על מנת להבין, להכיל ולקבל.

 

אני מבקש את כל האנשים המעוניינים להפיץ את המייל הזה לכל מי זה יכול לעורר אצלו עניין. בידינו למנוע לא רק חילול השם, לא רק שנאת חינם, אלא אף שפיכות דמים חלילה.

                                                                              בברכת האמת והשלום אהבו
                                                                              זאב שביידל

 

 

נ.ב. בגרסה הקודמת של המכתב הנוכחי פורסם בטעות שהתאריך של המצעד הועבר ליום שישי. הדבר אינו נכון ונבע מהטעות שלי. המצעד ייערך ביום חמישי , 10.08.06 למניינם כאשר ביום שישי תיערך קבלת שבת פלורליסטית בבית הפתוח. אני מתנצל בפני הקוראים על הטעות. אין הדבר גורע מהסתייגותי מהיבטים האחרים של המצעד ולא מן ההערכה שהשנה הוא יהיה פרובוקטיבי ובוטה יותר מהרגיל, מבלי שלמארגנים תהיה שליטה על העניין.

 

 

 

עדכון   23.07.06 גלעד סרי לוי

עקב המצב הבטחוני הוחלט לדחות את מצעד הגאווה העולמי . הקודם נדחה בשל ההינתקות.