יש דורשים אותו לשבח

כל הכבוד נח, נועם זיו, הוצאת ידיעות ספרים, 2006 תשס"ו, 221 עמ', 88 ש"ח

כבודו של נח, מהנדס האיכות של חברת אדיוקום, היה למרמס. ברוך מצליח, אלוף במיל', מפקד חילות השדה, מונה לתפקיד מנכ"ל חברת אדיוקם ונח  שהיה "כמו סמנכ"ל", הודח מרום עמדתו כמנהל בכיר המשתתף בישיבות ההנהלה, וחזר בבושת פנים אל החדרון הקטן שלו. נח נשבע לנקום ומחליט שיביא לפיטוריו של הבוס הרשע, יהיה מה שיהיה.
 
מקומות עבודה יכולים להיות מטרד של ממש, עם פוטנציאל אינסופי לתלאות מצוקות והשפלות. אבל נח, גיבור ספר החדש של נועם זיו "כל הכבוד נח",  הוא לא אחד שישתוק. נעלב עד עמקי נשמתו, נח יוצא ל"משימה אלוקית" (כך במקור)  להפטר מהבוס שלו. נח כותב תכניות מלחמה על פי מודלים תיאורטיים שונים ומשונים, כשההתכתבות עם עצמו משמשת לו תחליף לפעולה של ממש. המשימה הופכת לאובססיה, והוא מנסה לצרף אליו את מעט חבריו. אוסף גרוטסקי של טיפוסים. הברפלד, חברתו מבית הספר ששכרה אותו לעבודה בחברה, סעדיה שטרננברג הגאון, שפוטר על ידי הברפלד אחרי שלא עשה מאומה לפרנסתו, והפך ליועץ המרוויח פי עשר. גרושתו לשעבר, שהחליטה לנסות לשוב ולחיות איתו, שישליק השותף למזימותיו, וכמובן זרח, הסוס השחור הסובל מצניחת עפעפיים. אלה מצידם מנסים להשפיע עליו להרגע, ולחזור לחייו הקודמים כבטלן חסר מעש בחברת הייטק שאינה מייצרת שום דבר.
   
נועם זיו, כפי שכתוב על גב הספר "עובד כמנכ"ל משותף של חברת סטארט-אפ וירטואלי" ואת עשרים השנה האחרונות עשה כ"פילוסוף תעשייתי"."כל הכבוד נוח", ספרו החדש של נועם זיו, מנסה להיות סיפור משעשע המאיר באור אירוני את עולם חברות הסטארט אפ.
 למרבה הצער  סצינת ההי טק היא כבר סחורה משומשת, תיאורים על חברות שמוכרות חלומות במקום מוצרים, קראנו כבר במדור הכלכלי. וסיפורים מצחיקים על עובדים בחדרונים כבר כתב סקוט אדאמס, בסדרת הספרים שלו על דילברט.
זיו מנסה להצחיק ככל יכולתו, העלילה נמשכת ונמתחת, עם מהפכים לא ממש מרתקים. אל החברה מגיע בהפתעה נציג של חברת אי.בי.אם, נח נשלח לחו"ל ומטייל בין המחלקה העסקית לזו שלו ונמלט מהדיילות הרודפות אחריו עם תפוח עץ.  פה ושם זיו מצליח לייצר רגעים קומיים ותיאורים הגורמים לצחוק של ממש. ברוב הפעמים זה ממש לא עובד וזיו לא מצליח להפוך את הסיטואציות למצחיקות באמת. בתוך הספר משולבים הגיגים המסומנים בתוך מלבן, מעין פניות ישירות של המחבר לקוראים. טכניקה מעניינת יש לומר, עם פוטנציאל קומי של ממש, אך היא אינה מנוצלת במלואה.  
שמחתי לפגוש בספר את בן דמותו של הסוציולוג  ד"ר גדעון קונדה, מחבר הספר החשוב "מהנדסים תרבות", שמי ששמע את הרצאותיו יודע כי הוא מסוגל להיות איש משעשע בפני עצמו. פחות מוצלחת הייתה דמותו של איש ההי-טק שגם כותב ספרים. הלא הוא המחבר.
 
כל הכבוד לנח ? לא הפעם לפחות.

התפרסם לראשונה ב 24.07.06  בטור "קראתי ספר" בעתון הצופה