כל האנשים הבודדים – על ספרו החדש של יואל הופמן

25) כְּשֶׁהַמִּלִּים בַּסֵּפֶר מְנֻקָּדוֹת, אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא אוֹתָן אַחַת אַחַת וְלִטְעֹם אוֹתָן עַל הַלָּשׁוֹן. חֲמוּצוֹת אוֹ מְתוּקוֹת.  הַבֵּן שֶׁלָּנוּ אֲרִיאֵל אוֹהֵב לְנַקֵּד. גָּם אַבָּא שֶׁלִּי (שֶׁהוּא כְּבַר בֵּן  יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים) אוֹהֵב לְסַפֵּר אֵיךְ כְּשֶׁהָיָה סֶמִינָרִיסְט שִׁבֵּחַ אוֹתוֹ הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן וְאָמַר שֶׁהוּא מְנַקֵּד כַּהֲלָכָה. אֲנִי לֹא מַכִּיר אֶת הַמְּלָאכָה. לֹא מֵבִין …

אשה אחת הולכת לרופא

  "הערב בשמונה ורבע כרמן הלכה לעולמה בשלווה. הייתי איתה. מרגיש כרגע די בסדר. אטלפן אליך מחר. תוכלי לקחת חופש ביום ששי כדי לבוא ללוויה?" (עמ' 331) אישה אחת הולכת לרופא. נשמע כמו התחלה של בדיחה, לא מהמוצלחות שבהן.  ההמשך קצת פחות משעשע. הרופא אומר שהיא חולה בסרטן ועכשיו כבר …

הרצון לכתוב – על הספר אישה, דירה, רומן

בבית חיכו לי הפתעות נעימות יותר. עלון של "צער בעלי חיים" וידיעון של אגודת הרוקחים הדפיסו טקסטים קצרים שלי ושלחו לי עותקים. התיישבתי במטבח, קראתי אותם ושמחתי. אמא פרשה לחדר השינה. אני חושב שלא הופתעתי למראה הטקסטים המודפסים. כבר כשהייתי בן שבע-עשרה יכולתי לקרוא לעצמי סופר, אבל לא העזתי. היה …

אריות ונמרים ואחרים

  לפעמים עושים את הדבר הנכון מהסיבה הנכונה, ובמקרים אחרים בגלל הסיבה הלא נכונה. לפעמים גם וגם, כמו שקרה לי כשביקשתי לקרוא את הספר "יערות אפלים" שכתבה הסופרת השוויצרית קורינה ביי (1979-1912). שתי סיבות היו לי לקריאת הספר הזה: הראשונה, המוצלחת, משום שהוא יצא בהוצאת נהר ספרים. ההוצאה שהעורך והמו"ל …

הנעלים שלי נושאות את צער העולם

  "יש הליכה לא קצרה מפינת הסלון לדלת הכניסה. כשפתחתי אותה ניצב מולי צעיר מטופח בנוי לתלפיות, שיערו קצוץ במתכונת צבאית. כן? אמרתי לו. אפשר לעזור לך? הבחור נעץ בי מבט חודר. אני מיחידת האבטחה במשרד ראש הממשלה, אמר, והייתי רוצה להחליף איתך כמה מלים. אפשר להיכנס?בלי לחכות לתשובה הוא …

על הספר – שיכון צדיקים

  נילי אושרוב, קופירייטרית, עורכת לשונית וכותבת סאטירה, גדלה בשיכון אפרורי ברמת גן של שנות החמשים. רחוב ששום דבר מיוחד לא קורה בו. הדבר האקזוטי היחיד ברחוב שלנו היה שמו 'השר משה' – שם שמיד עורר בשומע יצר עז של סקרנות ותאוות גילוי. מי הוא אותו השר משה? רבים טועים …

חשבון נפש

  שלום. קוראים לי אנוש ואני חולה נפש. לא משוגע, חולה. נכה כרוני. לא תראו את זה עלי. אני מחוץ למעגל העבודה והאהבה. כותב בשמי ובשם חברי……… אתם לא שומעים עלינו כמעט, רק בכתבות צבע ססגוניות בעיתונים על חולת נפש שרצחה את ילדיה. אין לנו לובי כמו "הרוח הישראלית" למען …

"צפלין" ו"מים שאין להם סוף" – שני ספרים

  שני הספרים שאסקור כאן נכתבו לאחרונה על ידי יוצרים דתיים, ומתארים את עולמם של צעירים דתיים לאומיים. אך ההבדל ביניהם רב. ערב שבת, כ"ב באלול. יאיר שטיינמץ, גיבור ספרו החדש של מיכאל שיינפלד "מים שאין להם סוף", עייף מליל שימורים בישיבה, נכנס לרכב. דקות ספורות אחר כך הוא מתנגש …

עוד נביחה אחת ודי

  -נוהג לשאת את המקל אחרי אדוניו. כיוון שהמקל כבד, הכלב אוחז בו בחוזקה במרכזו, וסימני שיניו נראים שם בבירור. לסתו של הכלב, כפי שאפשר לראות על פי המרחק בין הסימנים, רחבה מדי לדעתי מכדי שתתאים לטרייר ולא רחבה מספיק עבור מסטיף. ייתכן שהיה זה – חי אלוהים, כן, זה …

משימתו של המבקר הזה

  משימתו של המתרגם הזה, טוד חזק-לואי, מאנגלית: יצהר ורדי, כנרת, זמורה ביתן הוצאה לאור, 2008, תשס"ח, 253 עמ', 94 ₪ שני אנשים נתקלים זה בזה: "מה נשמע"?"טוב תודה, ואתה"?"יופי,יופי" שני אנשים אחרים נתקלים זה בזה: "הווווווווו צדיק,  מה שלומכם""השבח לאל, אמן. ואיך אצלכם""רואים ישועות" לכאורה – שתי שיחות ריקות …