אופנה חדשה במקומותינו. קינות לתשעה באב על חורבן גוש קטיף. כל פרח שירה מתחיל מנסה כחו בכתיבת קינה קורעת לב יותר מאחרות, משובצת פסוקים ומקורות.
אינני מקל ראש חלילה בצערם של אלה שחרב עליהם ביתם, או באלה שסבורים שפינוי גוש קטיף הוא אירוע חמור מאין כמותו. גם אינני שואל מדוע דווקא מכל הפורעניות שהתרגשו ובאו על ראשנו בשנים האחרונות, דווקא זאת זכתה לשטף כזה של קינות.
כך או כך – כתיבת קינות בסגנון המשווה בין חורבן הקהילות בזמן מסעי הצלב לפינוי גוש קטיף היא המשך ישיר של כינוי שוטרים וחיילים בשמות גנאי מהחריפים שיש, והשוואת שוטרי היס"מ לאנשי SS . זה מעשה מחפיר שיש לגנותו בכל פה.
ובינתיים, אותו צבא ממש נלחם בלבנון, ואותם שוטרים מסיירים בחיפה עפולה צפת וכל הערים שיושביהם ממעטים לשהות בהם.
הלל אפלבום מקונן ב"הצופה"
תגובה הולמת נותן הרב זולדן, אף הוא ב"הצופה"
תבורך!
החיילים שנלחמים עכיו בלבנון אינם אותם חיילים שהוציאו אנשים במציהם בגוש קטיף. החיילים שנהרגים עכשיו הם בני ההתנחלויות. שהיו על הגג בכפר דרום ועל הגבעות בעמונה.
יש מי שיודע להחריב ומי שיודע לבנות ולהגן. אלו לא אותם אנשים!
חלקם של בני ההתנחלויות חשוב הוא ואיש לא יטול זאת מהם. אבל בכל זאת, הם לא כל צה"ל