ונהר יצא מעדן להשקות את הגן

נהר פרת הרחוק, אריה לב סטולמן, מאנגלית: נעמי פריי, ספריית מעריב סיפורת, 2006 תשס"ו, 166 עמ', 79 ש"ח

עיירה קטנה בקנדה, הימים שאחרי מלחמת העולם השנייה. אלכסנדר בנו של הרב  הוא נער בודד. אין לו אחים ואחיות, וכמעט ואין לו חברים. עולמו הפנימי עשיר והוא נוטה להתבודד ולשקוע בהזיות ודמיונות. אביו,  רב הקהילה היהודית הקטנה, מנסה להשלים את יצירתו הגדולה על הישיבות הגדולות של בבל, ארץ אליה נסע סבו ההרפתקן. אמו – שקועה בחרדות ומתייסרת על שלא זכתה לילדים נוספים . בסביבתו הקרובה ישנן דמויות נוספות, חבריהם של הוריו, החזן ואשתו שהייתה לו כאמא שניה, ניצולי שואה המנסים לשקם את חייהם, וילדה אחת מוזרה שסופה קרב ולאמא שלה חשבון פתוח עם "האל של היהודים".  
 
 אלכסנדר הוא גיבורו של "נהר פרת הרחוק" ספרו של אריה לב סטולמן,רופא וסופר יהודי אמריקאי ממוצא קנדי. סטולמן, בנו של רב, גדל והתחנך בקהילה דתית אורתודוקסית בעיר וינדזור בקנדה, בה מתרחש הסיפור שלפנינו. "נהר פרת הרחוק" שנכתב ב 1997 וכעת תורגם לעברית על ידי נעמי פריי, הוא ספרו הראשון. הספר זכה לביקורות מעולות ולפרסים רבים. כמו אלדרמן (שעל ספרה "מרדנות" כתבתי כאן לא מזמן) סטולמן כותב מתוך ניסיון חייו על יהדות ויהודים לקוראים שלא כולם מבני עמנו, לפעמים הוא מסביר את המובן מאליו אך הוא לא נופל בפח והופך את היהדות לסוג של "אקזוטיקה". ניכרות בספר השפעות קבליות, ועולם מחשבה יהודי.
 
"נהר פרת הרחוק" הוא ספר התבגרות של נער יהודי בודד, שמחשבתו אינה מוצאת מנוח בין אמת לבדיון, בין שגעון למציאות. אלכסנדר, שנחשף לחווית ולידיעות על עצמו ועל העולם, מן הסוג שילד מתקשה להכיל, מסתגר בתוך עצמו. במהלך הסיפור מתברר כי כל הדמויות סביבו מוכות ופצועות בדרך זו או אחרת ונושאות את אומללותן. סודות העבר, כדרכם של סודות, מתגלים לבסוף, ובתוכם מנסה אלכסנדר לברר לעצמו מי הוא ומה הוא, ומתחבט בשאלות של זהות אישית וזהות מינית.   
 
 הספר קצר יחסית וקריא מאד, סטולמן מגלה לנו לאט את עולמו המורכב של בן הרב, ילד אחד בין מבוגרים. במשך כל הקריאה בספר המרגש הזה עולה המועקה הכבדה, הצל של הדבר שאי אפשר לכנותו בשם, הזיכרונות מאירופה של ימי המלחמה. חייהם של אלה שניצלו והם כאן איתנו, אך נשמתם כבויה בתוכם. האחרים שחטאם הכבד הוא שהרשו לעצמם לסלוח בשמם של השרופים והמתים, ואלה שמתייסרים על חלקם בפשעים. סודות כבדים מנשוא שצובעים את הכל באור אפור קודר. בתוך כל המוות והיגון האופפים אותנו ולמרות הכל יש בספר נחמה, ויש תקווה, גם אם מקומה בנהר הרחוק מספר בראשית.

יתפרסם בטורי "קראתי ספר" בעתון "הצופה"